האיכר השמיימי-מעבר לאשלייה
אם זה משתנה לפי מה שאתה מרגיש או חושב ,אולי זו לא האמת , הסיפור על האיכר שהתעורר מהאשלייה.
האיכר השמיימי - שעת סיפור
אי שם בממלכת סין העתיקה למרגלות גבעה בת אלפי שנים, ישב לו איכר בבקתה קסומה, שאפשרה לו תצפית על כל העמק שנפתח לעבר שקיעות נצחיות , בתוכו צמח היער הקסום שנהג לבלות שם את זמנו עם הוריו בילדותו , היער שקק חיים , ציפורים, חיות בר ושאריות של זרמי מים עדינים שהתחזקו לאחר המסת השלגים של החורף, כל אלו התפצלו מהנהר הראשי שעבר צמוד לממלכה של הקיסר מעבר ליער שהיווה מן חוצץ מהמטרופוליס הוען בשוק בממלכה.
האיכר, ישב לבדו כל בוקר מביט על הציפורים , על שדה התירס שאהב לגדל , והתרנגולים שהסתובבו סביבו בשדה החופשי , הוא אהב לחלום, כאשר בשעות בין הערביים לאחר שחרש את האדמה וטיפל בגינה , אהב לנוח על התצפית בגבעה שבה בילו את חייהם כל אבות אבותיו , הוא היה מתמלא רק מהשהייה מול העמק , כאשר בזמני המלחמה נחת על ליבו מעט געגוע למשפחה ולאחיו שנלקחו לצבא המלך להילחם עבור השלום בממלכה.
היו ימים שהיה חולם על כך שהוא עוזב את השדה , ויוצא לנדוד בעולם הלא נודע לעבר דרך המשי , אבל כל כך אהב את האדמה , והחיבור שלו ליער תמיד הזכירו לו את החיבור לעצמו בימים שהבדידות והגעוע הקשו עליו.
יום אחד , הגיעה שיירה של סוסים ועליה אחד משרי הממלכה , מאחוריו השתרכה לה כרכרה מפוארת ואבירים שליוו ככל הנראה את אחד מבני המלוכה.
היה זה שר הצבא , הוא הודיע לו על סיום המלחמה, ועל רצון המלך לבנות קולוסיאום חדש לקרבות ואימון הלוחמים, עדיין היו שאריות של פחד מהאובדן הגדול של הלחימה , ולכן ראה בזה צורך עליון למען ביטחון האזרחים, המלך מעוניין להשתמש בשטח של האיכר ושל משפחתו , כאשר המלך בנדיבותו לא ערף את ראשו אלא ביקש ממנו לוותר על חלקתו האהובה, בתמורה לשטח אחר רחוק מהיער המוכר.
לרגע זז מבטו , ושם לב לנסיכה שנמצאת בתוך הכרכרה , מבטיהם התחלף ,ולרגע התמלא התרגשות ונסער ליבו, כאילו והיה נדמה לו שהכירו בעבר מזיכרון עתיק, לרגע נשם האיכר, מתבונן על השר בשתיקה , אבל בתוכו העולם רועש , כאשר מבטה של הנסיכה המיס את ליבו, והתמלא התרגשות שרככה את מבטו העצוב , אבל במהרה חשב על אחיו, המחשבות על האם שרדו את הלחימה? והאכזבה שהמשפחה תחווה במידה ויצטכו לוותר על השטח בגבעה, בו בזמן שנתקף געגוע עמוק לארץ שמעולם לא ראה ורצה לחקור.
האיכר לרגע מבובלבל מכל האפשרויות שעלו , ושואל את עצמו מה עליו לבחור? הרגשות והתחושות שצפים , הסיפורים והפחדים , ,טשטשו את בהירות ליבו ,כאשר החליט לסגת לשהות ולהמתין לרגע, ולפתע, יונק דבש מתיישב על כתפו , וצייץ לו שאלה:
"היי איכר יקר , רציתי לשאול אותך , האם מה שתרצה לבחור עכשיו, עוזר לך לזכור או לשכוח את עצמך?
האיכר התעורר , וגילה שכל זה היה רק חלום.
הסיפור מתאר חוויה של איכר שחי על גבעה , מול שדה של אין סוף של אפשרויות , שמציגות את עצמם כמציאות שמשקפת את עולמו הפנימי של אותו איכר. האפשרויות מציגות את עצמם בצורות של אלמנטים שונים.
הרצון להיאחז באדמה , השייכות לשורשים , לשושלת והאחריות לשדה המשפחתי. - אדמה
הרצון לעזוב אל האופק , להיעלם עם הרוח של אי הוודאות - עץ
על ההצתה של הלב והרצון בקרבה , מימוש התשוקה והחיבור אל האהבה. - אש
הפחד לאכזב , את המשפחה , הצער שיגיע מהפרידה מהיער והגבעה, והביקורת שעולה: "מה לך ולבת מלך?" - מתכת
כאשר המים מגיעים בצורה של יונק דבש, ושואלים , איפה אני באמת ? ומה אני באמת רוצה?
אבל אז עולה שאלה גדולה יותר:
אם כל הפרשנויות של אותו איכר יקר יכולות להתחלף בין רגע , אם כל רגש יכול להתהפך , מה בכלל אמיתי?
ברפואה הסינית, האדם והטבע מורכבים ממגוון אלמנטים שונים שמאפשרים לנו לחוות את החיים בצורות ונקודות מבט אין סופיות.
כל אלמנט יכול לספר סיפור שונה על אותו אירוע , כאשר כל סיפור – הוא "אמיתי" עבור החווה . אבל , הוא גם אשלייה.
כי אם אפשר להחליף פרשנות על אותה דבר –סימן שזו אשלייה, ולא דבר מוחלט.
אם אפשר לראות את זה אחרת , סימן שלא ראינו את כל האמת.
אבל מה אם זה בדיוק העניין?
האשלייה היא לא השקר היא הקרקע לצמיחה בעולם הזה, העולם הוא שדה להתפתחות דרך מגרש של אשליות . לא כי הוא שקרי – אלא כי הוא לא מוחלט. כל מראה יכולה להשתנות לפי העניים שמביטות בה. כל מפגש הוא זמני, כל רגש – גל, כל הבנה – תחנה.
זאת אומרת - אנחנו אכן חיים בתוך עולם של אשליות , ואותם אשליות יכולות להציג את עצמם כאפשרויות דרך כל 5 האלמנטים.
האיכר מתעורר ומגלה שהתעורר למעשה מחלום ,ששיקף לו את הדילמות התודעתיות שקיימות תוכו, את הרצונות, התשוקות והחלומות שלו שאולי מוסתרות מעצמו.
לכולם יש מקום בתוכו, אבל מה הכי קרוב לאמת של אותו איכר?
אז בתוך כל זה – יש נקודת מבט אחת שאינה משתנה:
נקודת המבט של הלב המחובר - ניצוץ המודעות,של האיכר השמיימי
היא לא בוחרת מתוך פחד.
היא לא דוחפת מתוך חסר.
היא לא מנתחת מתוך שליטה.
היא פשוט מזהה איפה יש אהבה, אמת, הסכמה פנימית מלאה, ואיננה מתערבת.
אז האם יש אמת אחת בעולם של אשליות?
היא אכן מתקיימת כרעיון, למשל כאהבה ללא תנאי, או ההסתכלות על האנושות מתוך הבנה שכולנו אחד - כאמת רוחנית , אבל שנפגשים ומתערבבים עם עולם התופעות, האלמנטים, מבינים שזה לא פשוט ככה כתוצאה מהמפגש והתנגשויות של נקודות המבט שונות שיש לגשר בינהם, חלקן שמיימיות וחלקן ארציות יותר.
המלך רוצה פיתרון אחרי המלחמה , ולבנות קולוסיאום חדש , ולהכשיר עוד לוחמים, כדי להגן על שלום הממלכה. כי האמת הארצית הישרדותית מבקשת פיתרון פרקטי, וזו האמת של המלך.
האיכר מחפש את השלום וההרמוניה הפנימית שלו, דרך התמזגות שלו עם עצמו עם הטבע ועם אחרים , כי האמת הרוחנית בעניו היא ששום דבר לא מתקיים מחוץ לעצמו וכולנו אחד.
לכן האמת איננה ידיעה.
היא לא בחירה חכמה של השכל.
והיא לא ניתנת להגדרה
כי בפועל היא משתנה גם ביחס לנקודת המבט שלי ולרמת המודעות שלי, ולכן גם לא דורשת הסברים.
וגם היא בחירה.
שהאיכר נשאב לבדידות , לעצב שלו , לגעגועים למשהו לא מוכר ולתחושת החוסר, מתגבר הפחד ועולה הצורך והכמיהה למלא את אותו החור שמרגיש - למצוא אהבה , חופש וחירות במקום שהוא מחוץ לעצמו, וזה שובר אותו , הפחד מעלה אפשרויות מתת המודע להשלים את החוסר, דרך האשלייה שבחוץ או דרך נסיכה (אש) , עזיבה של האדמה לנדודים (עץ), הוויתור על החלקה המשפחתית כי להסיר ממשקל האחריות (אדמה) , הביקורת האשמה והאכזבה (מתכת), והוא מוצף וטובע במים וברגש של עצמו (מים).
האפשרויות יציעו את עצמם בלי קשר למצבו התודעתי של האיכר, ועכשיו השאלה היא איזה מקום בתוכו מבקש?
ברגע של בהירות מגיע יונק הדבש ומתיישב על כתפו, האיכר נשם לרגע הניח להפרעות והסיפורים לזוז מהדרך , כאשר הוא יכול לראות את האמת ששוכנת בליבו שנפתח.
וזה הרגע שהוא יודע: זו לא עוד נקודת מבט. זו נקודת מבט שלא תלויה האף נקודת המבט.
היא רק מתבוננת, לא מתערבת, וכשהיא לובשת את צורתו של יונק הדבש היא עוזר לו להיזכר.
"האם מה שאתה בוחר עכשיו, עוזר לך לזכור את עצמך, או לשכוח?"
.jpeg)
האלמנטים כהשתקפויות של בקשות פנימיות האש מבקשת קרבה וביטוי, האדמה להכיל ולהתחייב, המתכת לזקק, לדייק, לדעת. העץ מבקש את החירות , והמים – להתחבר למהות, למסתורין, לאינטואיציה.
האיכר הוא שיקוף של כל אדם בחיים האלה, כאשר לכל אחד ניתן שדה פתוח של אפשרויות עם בחירה חופשית.
כשעולה בחייו של אדם הזדמנוית – זוגית, מקצועית, רגשית – זו לא מקריות, אלא שיקוף של אלמנט שבך שביקש לבוא לידי ביטוי או לקבל מקום.
אדם מחובר לפעמים ללב ולקבלה עצמית , או מוצף לפעמים עננים של רגשות הבדידות והפחד-כחלק מהתנועה הטבעית של החיים.
וכמו האיכר , מתבלבל בין האפשרויות שנדמה שנמצאות מחוצה לו וישלימו אותו.
וכאן האיכר התעורר מהחלום אומר לעצמו, אני מבין שהתופעות שעלו בחלום , הם אפשרויות , אבל אם לא איסחף אחריהם מתוך הפחד שמציף אותי כרגע ואמתין, אסוג מהסערה, אוכל לאט לאט להתחבר למה שהלב שלי מספר לי, ואולי הכי קרוב גם לאמת שלי.
הלב אומר, זה לא משנה במה אבחר בכלל , כי אני כבר שלם כמו שאני, אני רק רוצה את החוויה.
אני כבר באהבה לעצמי, ואותם בחירות שמגיעות רק יעזרו לי להיזכר באהבה לחלקים נוספים מתוך המים האינופיים שבקיום שלי
וכך האמת האוהבת, לא סותרת את הפחד, אלא באה במגע יחד איתו, בתקווה שהאיכר יבחר ממקום שיותר קרוב למהות האוהבת שלו כל פעם מחדש , ולפעמים מתגלה שהוא כבר ממזמן בחר , הוא פשט לפעמים שוכח שהחושך גובר, ואם הוא שוכח , הוא תמיד יקבל תזכורת מחדש, מול אינסוף התופעות שעולות במציאות, ומקישות על החוסר הקיים בנו , שלפעמים מגלים שלא צריך לעשות שום דבר חוץ מלשהות, להתמין, ולתת לאמת לגלות את עצמה, ושם מגיע יונק הדבש עם הדרכה ותזכורת:
אם אבחר , מאיפה אני בוחר , אם אפעל , מאיפה אני פועל? והאם זה מחובר למי שאני באמת?
