top of page

 הלב והמעי הדק חלק 1

הלב , מגן הלב והמעי הדק , המשך המסע אחרי הקיבה והטחול

שאנחנו עוברים להסתכל על הלב מנקודת המבט של המרידיאנים הראשיים , צריך לזכור שאנחנו רוצים לראות את זה כמשהו מתמשך ומחובר למרידיאנים שקדמו ללב , ואלו שגם יבואו אחריו בהמשך, בטיפולים כמובן תמיד אפשר לערב מספר מרידיאנים לטיפול (עדיף עד שלושה) , שמתייחסים לפתולוגיה או המקום שאנחנו מזהים המטופל צריך שם את ההתייחסות המתאימה.

כך שכשאנחנו מגיעים לרמה של הלב מבחינה פתולוגית, אנחנו כבר בשלב שכבר לגוף היכולת לעכל , לספוג , ולייצר GU QI נפגעת , ועל ידי כך נפגרת גם רמת ההכלה של האדם , והוא לפעמים נסוג לפעולות ואינטראקציה מצומצת.

הפירוש של המילה GU (עמק) , יחד עם המילה SHI (רצף), יוצר את המילה YU (תשוקה) בסינית , לאדם יש תשוקות , לייצר ולבטא משהו בחיים שלו, לתשוקשה שלנו לחיות יש השפעה גם על התיאבון שלנו לחיים.

הלב מביא אותנו למימוש התשוקות ,הוא צריך את החומר לדם שמיוצר בקיבה ובטחול (RED SUBSTANCE) , שהופך לדם שמגיע אל הלב . מבחינה פילוסופית הסינים התכוונו לכך שהתשוקות שלנו מגיעות מהסביבה , מהתרבות , בגלל זה משייכים אותם לאלמנט האדמה , ולאחר מכן הטחול בתנועה הצ'י שלו, מעלה את זה אל הלב, לבית החזה,  למודעות שלנו (SHEN) , כדי שנהיה ערים לתשוקות שלנו , לעורר את הצורך לממש אותם , ועל ידי כך מרגישים את מימוש. 

הכליות מביאות את ה YUAN QI , כדי שהמימוש והדרייב יהיה מחובר למי שאנחנו ולמקור. 

זו הסיבה שאמנם אנחנו ממשים את עצמינו הבה פעמים בתוך חברה , באלמנט האדמה , אבל חשוב שאדם ילך הרבה פעמים לאלמנט המים , לעומק עצמו , ולהבין יחד עם הלב את מה הוא ספציפית רוצה ובחר לממש , כחלק ממהלך של חקירת המסתורין והאינטואיציה שלנו.

שאדם שממש את מה שהוא רוצה בחיים זה נותן לו תחושה של ריבונות , הלב הוא ה"ריבון" ומעניק לאדם את היכולת לשלוט ולהנהיג את הממלכה הפנימית שלו לפי בקשת הלב, ולא להפך כאשר גורמי התודעה נמצאים בנפרדות מוחלטת ומושכים לאן שרוצים ומתאים להם.

שאדם לא מצליח לממש את התשוקה באלמנט האש , הוא יכול להרגיש שהחיים שלו חסרי משמעות, טעם , וההתלהבות דועכת, החוויה היא לפעמים חוסר יכולת לקחת שליטה על החיים שלך.

בהסתכלות מנקודת מבט על 5 האלמנים , אלמנט האש הוא שיא הפריחה , המימוש , היכולת לקחת את כל הרעיונות שהתגבשו מתחת לפני הקרקע באלמנט המים בתוך עצמי , להעביר אותם להוצאה מהכח אל הפועל באלמנט העץ. ולהגיע למימוש ופריחה של הלב באלמנט האש.

ברצף המרידיאני מנקודת מבט פתולוגית , אמרנו שכשאנחנו מגיע כבר למרידיאן הלב , הצ'י חסר (לכן הטחול בעל יכול לטפל בחוסרים של צ'י , נוזלים וייצור של חומר לדם), יש חולשה של המרכז , ה GUQI חלש , היכולת לעכל , לארגן את החומרים שמביאים כח לחיים , הרגשות אולי לא מספקות , המחשבות יכולות להיות מעייפות , כי אמרנו שהקיבה והטחול אחראיים על עיבוד שלהם שמגיע מה YI, ומתבטא ביכולת להתחיל לספוג סוכרים, חלבונים וויטמינים לדם. 

שאנחנו מגיעים למרידיאן הלב , אנחנו אומרים שהפתוגן הגיע לרמת הדם (וגם ל SHEN) ולכן גם האדם מודע למה שהוא מרגיש, הוא "אכול"  מחשבות , תחושות, רגשות , וגם חווה זאת ברמה הפיזית , אדם כל הזמן מותש מהכעס ,מהכאב שיש לו בגוף  , מהתחושות של קנאה, נקמה וכן הלאה . 

אם אדם לא מציליח להיפטר מזה או לעכל את זה , זה הופך לא רק לאובססיה , אלא גם להתמכרות.​

 

אחד הדברים שאנחנו צריכים לחשוב עליו כשאנחנו עובדים עם הלב הוא גם על מעטפת הלב - PC .

אלו טרמינולוגיות משושלת SONG , ישנו מעבר מהסתכלות על מרידיאן הלב שאחנו מכירים, למרידיאן ה PC.

 ב LING SHU , אומרים שהיו רק 11 ערוצים , הערוץ שאנחנו מכירים כמרידיאן הלב העכשווי , היה במקור מיוצג על ידי ערוץ הPERICARDIUM , ושלערוץ הלב "אין באמת נקודות דיקור" מכיוון שאי אפשר באמת לגשת ללב האדם עם מחטים אלא האדם צריך לעשות עבודה עצמית של מודעות כדי לגשת ללב האמיתי.

השתנו המון גישות כמובן עד להווה של היום, והתגלה עוד ידע לאורך השנים,ב JIA YU JING למשל, שנכתב במאה ה 3 לספירה , הוא המסמך הראשון שמראה את מרידיאן הלב שאנחנו מכירים היום , שמתחיל ישירות מתוך הלב , היחידי שמתחיל מתוך עצמו , יוצא החוצה לבית השחי , ל HT1  , עד ל HT9.

ולכן צריך ללמוד את שניהם יחד .

ה PC  הוא כביכול בעל הסימנייה של הבשר , ונחשב ממש למשהו מוחשי שאפשר לטפל בו ושם ניגע בנושא של כאבי הלב, לעומת הלב עצמו שהוא ללא צורה , ובעצם הכלי שמכיל בתוכו את הרגש , וזה שמחבר את הנשמה שלנו למקור האלוהי, כמובן שזה לא אומר שאנחנו לא משתמשים במרידיאן הלב , יש לו השפעות נהדרות , ואנרגטית ההפרדה בינו לבין ה PC הוא שהלב יותר תומף ובונה את הדם, לעומת ה PC שמניע את הדם ומעודד שחרור של טראומות רגשיות על ידי שילוב של שיח, דם קשור לתקשורת והיכולת לדבר את הרגשות שלנו , כאשר החסימה מעודדת על ידי טיפול במעטפת הלב , הסרת ההגנות בזמן המתאים , וייצור מרחב של ביטחון ,  תנועה רגשית מתחילה לאפשר להוציא החוצה את מה שיושב בלב , שכאשר הוא בהיר אפשר להוציא משם תובנה אוהב וחומלת לגבי חוויה שיצרה חסימה רגשית מסויימת.

1745733044845.jpeg

לפני כן זו תזכורת על המשך הרצף שממשיך ל SMALL INTESTINE , הפתוגן עובר מרמת הדם , למצב של לטנטיות (מצב חבוי) ונסתר מהמודעות זמנית ,ומשפיע על רמת ה YE (הנוזלים העבים), ויכול משם כבר להגיע לרמה שפוגע ברמת ה YUAN.

המבנה של הסקאפולה ש SI מגיע ומקיף אותה , מייצג מבנה מגאומטרייה מקודשת , שמראה את הקשר בין 2 הסקאפולות (SI) לבין הסאקרום (BL), הקשר של הצורה המשולשת , בחלק העליון לחלק התחתון , רק שלסאקרום יש ה FORAMENS , והאפשרות של המעי הדק להיפטר מפתוגנים דרך ה BLADDER , שלשם הדברים מתנקזים , זאת אומרת חום ולחות שמגיעים דרך הלב , למעי הדק , מתנקזים לבסוף דרך ה BLADDER , אפשר לראות את זה מהדוגמא הקלאסית של דלקות בדרכי השתן . אבל זה רלוונטי לעוד מצבים שבהם צריך להיפטר מחום , ונכיר את זה בהמשך.

כמו שדברים יכולים להתנקז החוצה , הפורמנים מאפשרים גם לפתגונים להתנקז לרמת ה YUAN , ולהשפיע כבר על הכליות ולכן גם על הקונסטיטוציה של האדם .

1745733388856.jpeg

מה שזה אומר פה , זה שישנם 2 אפשרויות , או שאדם מקבל על עצמו את זה , הוא נכנע למטען הרגשי ומבין שכרגע אין לו את הכוחות או הכלים , את המשאבים או היכולת להתמודד איתו, ואגיע לזה שאתחזק בהמשך, או שאפשר להגיד. "ככה החיים שלי " אני מקבל את זה , ואני מקווה , שבגלגול הבא , הנשמה שלי , ה SHEN , תאפשר לי הזדמנות נוספת לפתור את זה בחיים הבאים , ומשם המחמם המשולש (דרך תעלות ה YUAN) לוקח את הזרע הזה לדור הבא אחריך , שיתמודד עם זה , ככה שלא קללה!!! זו הדמנות , אם משהו רץ במשפחה , לא סתם כי יש קשר בין נשמתי בין קבוצת נשמות שעוברות מסע יחד , יש אפשרות לנקות את זה מהעץ המשפחתי , ואם אתה מצליח יש גאולה לכל הקבוצה.

TW הוא זה שמשמר את הלטנטיות, זה שזורע את הזרע לדור הבא ברמת ה JING, הוא זה שמפעיל את הזרעים (דרך תעלת ה YUAN) השיעורים שהיו כבר בחיים קודמים ,  את הקושי , את האתגר שלא נפתר, זה שיעורים שיכולים להקיש על נושאים שקשורים לכל 5 האלמנטים, ה TW יש גם את היכולת להוציא אותם לשטח למפגש עם המציאות ,לגייס את היין והיאנג להתעלות מעל את דברים שהיו טראומתיים בחיים שלנו, עקשנים , שלא שחררנו. בגלל זה אפשר לראות את הקשר שלו  PC,העיסוק וכניסה פנימה לגבי השיעורים וכאבי הלב שלנו (PC 6 -שער לפנים), על ידי החיבור למה שאני מרגיש, והאפשרות לצאת החוצה לשטח לבחון את השינוי התובנות האלא במציאות בחוץ (TW-5 שער לחיצון). ועל ידי כך לשחרר אותם, ואת הרעילות והתקיעות הרגשית שהצטברה. 

לכן גם TW במצב הפתולוגי שלו, וכאשר הוא הפתוגנים הם ברמה הזו ,(אנחנו אחרי הכליות, ולכן יש פגיעה ברמת היין ויאנג ), דברים יוצאים משליטה,אין משאבים ואין יכולת להחזיק דברים במקום, הלטנטיות מתפרצת  החוצה , חום ורעילות שחוזקו ב"לטנטיות" יוצאים החוצה , ופיזית רואים את במחלות שמתחילות להתפשט לכל מיני איברים (כי ה TW מגיעה לכל 3 המחממים).​

כיס המרה זו רמה עמוקה יותר , שגם קשורה ללטנטיות , או השחרור שלה , רק פה יש כבר השפעה על האיברים המיוחדים , המוח , הרחם , מח העצם, וכן הלאה... איברים שנחוצים להישרדות שלנו, המחלות ברמה הזו הם עמוקות , הרוח היא עמוקה , וזה דורשת שהחיים יישתנו אחרת זה כבר מאיים על החיים של האדם , כמו שבץ למשל , דרישה לשנות את התפיסה הפסיכולוגית של אדם שכבר פוגעת הרמת המוח, מערכת העצבים , אדם מתחיל לשכוח דברים , יש לו גל'יצים של חשיבה , דמנציה, קושי קשה בריכוז , להיזכר בעבר , פגיעה בקורדונציה ושיתוק של חצי גוף , רגשית - בי פולאריות קיצונית. 

שהפתוגנים ברמת הכבד, יש אובדן ל JING , לקונסטיוציה , לעצמי , זה יכול להיות אדם בקומה, ה YANG בורח , אבל זה גם סוף החיים וסמל להשלמה.

המרידאנים הראשיים מאפשרים לנו להתסתכל על האדם שמולנו כסיפור שמתפתח , ובסיפור של החיים יש כאבים , התמודדויות , הצלחות וכישלונות , שינויים , התעסקות והתייחסות לרמות שונות של התודעה שלנו , מהישרדות , לאינטראקציה , מימוש , ועד לזהות ואיך שהאדם תופס את עצמו ואת החיים שלו , אנחנו כמטפלים יכולים להתייחס לרמה הפיזית , הנפשית , המנטאלית והרוחנית על ידי היכרות שלנו מול מי שעומד מולנו , והחשיבות של ההכרה שיש מקום ממנו אנחנו באים , וייעוד שצריך לממש על ידי הקשבה לאינטואיציה הפנימית.

דרך כל מפגש יש אפשרות לגדול, להעמיק , להזין אחד את השני בנקודוות מבט שונות , ואולי לעזור לנו ולמטופלים שלנו להפוך לסופרים יותר טובים של הסיפור של החיים שלהם.

shrek writing a book in a fairy land.jpg

אז שאנחנו מדברים על מרידיאן הלב , אנחנו מדברים על הכנסה המציאות פנימה, שאם אמרנו שבצורה פתולוגית אלו פתוגנים חיצוניים או פנימיים שהגיעו לרמת הדם , הכוונה היא שהלב לוקח את מה שהגיע מהמרידיאנים הקודמים , הטחול והקיבה, המחשבות , הרגשות, והאינטראקציה מול החיצון , כאשר הריאות והמעי הגס נתנו את החיבור לתחושות ואינסטינקטים ולעולם, והאפשרות להתמודד ולקבל את השינויים האקלימים של מזג האוויר, הקיבה, מתחילה לקבל ולהכניס את המציאות פנימה, את התרבות שבה אני חיי , את הסביבה והקצב שלה , את האוכל , חוקים או דת , שלאט לאט הטחול לוקח ומעצב את המבנה הזה בהנחה שזה מתקבל עבור מי שאתה ולא הקאת אותו על מישהו , כי זה שתה שייך למשהו לא אומר שאתה חייב להזדהות עם זה, אלא יש הבנה שזה פשוט חלק בתוך עצמך. אם לא, וזה לא מתקבל , אתה מורד ומתנגד, זה לא דבר פשוט כי לא קל לאדם להגיד שהוא שונא למשל את המשפחה , את התרבות , את המקום בו הוא גדל, כי זה בעצם להתנער או להתכחש למקום בו גדלת, וזו פתולוגיה רצינית שיש בישראל למשל, שהיא בעצמה משתייכת לאלמנט אדמה, ולפתולוגיות של אדמה.

אתה לומד לאט לאט לקבל את המקום ממנו אתה בא , בהמשך  אתה מפתח את היכולת לתקשר , את כל הדברים שנכנסו פנימה ועיכלת , אתה יכול עכשיו לתקשר ולבטא את מה שאתה אוהב ומה שאתה לא אוהב , וזה מתאפשר על ידי הטחול שמגיע אל הלשון, שהלב מצטרף לזה, האדם יכול להתחיל לדבר, לשון לא נועדה רק כדי לבלוע  איתה, אלא גם לדבר, ליצור תקשורת, וזה מושפע מהתרבות שלנו , יש לנו "מבטא ישראלי" , התנהגות שיכולה להיות קשורה לתרבות מסויימת, ודברים שאנחנו אוהבים או פחות אוהבים שקשורים לאיך שגדלנו ודברים שעיצבו את מי שאנחנו והפכו לחלק מזהות שלנו.

יש תרבויות שיכולות לבטא מחשבות או רגשות בצורה הרבה יותר יעילה מתרבויות אחרות, תדמיינו את ההבדל בין בריטי בהתקף זעם לעומת ישראלי בתקף זעם, או איך נראה כביש ראשי באירופה לעומת איילון, ככה ששפה והביטוי שלה מאוד קשורים למקום שממנו אני בא, וככה גם שפת גוף, שיכולה לפעמים לאפשר הרבה חופש אבל לפעמים גם להגביל אותך, והשאלה היא האם מה שאתה מרגיש וחושב תואם למה שיוצא לך בדיבור - "אחד בפה אחד בלב". ואפשר לראות את זה גם אצל מטופלים לפעמים כאשר יש פער בין שפת הגוף שלהם לאיך שהם משתפים על מה שהם מרגישים. 

אם אתה בהחלט הריבון , הלב לקיסר אין פחד להגד את מה שהוא מרגיש או חושב, אין כביכול בית דין מעליו ששופט אותו על כל פעולה שהוא רוצה לעשות.

אז שאנחנו מדברים על משהו פנימי במערכת , אנחנו מדברים על שכבת ה YING QI , שאליה משתייכים ה JIN-YE -טחול והקיבה, וגם XUE (דם) ללב ולמעי הדק, ל JIN-YE , אין חיבור למודעות , כי אין בהם SHEN , לדם לעומת זאת יש מודעות , ככה שאם אני אומר שאני כועס, ואני יודע למה , זה ברמת הדם , אבל אם אני מרגיש כעס או תחושה של חוסר שקט או עצבנות ואני לא יודע למה , זה ברמת הנוזלים. ולכן משתייכים יותר ל"תחושות", הסינים קראו לזה GAN , והתכוונו שזה קורה כאשר אתה מרגיש משהו אבל אין לך סיבה ל"למה" אתה מרגיש ככה, ההבדל הוא שכשאר אתה יודע למה , יש לך כבר שליטה על זה , זה הלב , הריבון , אתה יכול לשלוט בסיבה או במחשבה שגורמת לך להרגיש את זה, ואולי לשנות את דרך ההסתכלות וההתייחסות שלך על ידי מודעות,  אבל שזה MOOD , אתה לא יכול, כמו שאתה לא שולט ותמיד מודע לנשימה שלך ,אתה לא יכול להחליט שאתה לא נושם, כי מתישהו תצטרך לנשום, לקבל אוויר מהסביבה ולהתחבר שוב לסדר טבעי מסוים,אותו הדבר עם התחושות, התחושות מחברות אותנו לעולם כחלק טבעי ממה שמתקיים, הרגשות זה שלב אחר שכבר הרציונל מצטרף ומסביר לנו למה אנחנו מרגישים את מה שאנחנו מרגישים. וגם זה לא תמיד מדויק ותלוי בבהירות של הלב, לפעמים עדיך להחליף החיפוש אחרי הסיבה כשאין בהירות, כי בדרך כלל הסיבה מוסתרת מאיתנו, ולכן כל מה שצריך זה פשוט להרגיש, ולהיות נוכח עם הרגש.

 

חוץ משפה , יש ללב קשר לZHONG I , צ'י החזה , צ'י האבות , איזור בית החזה , זה איזור של קונפליקט , בין המתכת לאש , בין הריאות ללב , בין השיפוטיות שלנו , לבין הרגשות , רגש ושכל . 

אז התשוקות , הרגשות ומוסריות שלנו נמצאים בתוך כל המערך זה , כי ברגע שאנחנו יכולים לחשוב (YI) , ולהתפקס על החוויה שלנו , אנחנו יכולים להתחיל למדוד את זה לעוצמות של "טוב" ו"רע" , שזה בעצם הרעיון של ההפרדה בין העכור לטהור שנעשה על ידי הקיבה בצורה אינסטקטיבית יותר, רק שאנחנו מגיעים ללב ולמעי הדק אנחנו יכולים להסביר למה זה "טוב" או "רע",  לעשות REFLECTION על המצב , כי המעי הדק עושה הפרדה נוספת של העכור וטהור , כאשר הסיבה תהיה תלויית סיטואציה ובעיקר בנקודת המבט . 

הלב, לאחר 4 המרידיאנים הראשונים, מייצג כבר רמה של תקשורת וגם חקירה , ייעוד , ומשמעות שהלב מחפש, את התשוקות הפנימיות , שאליהם גם מצטרפות גם תשוקות שקשורות לסביבה והחברה בה אנו חיים, יש אנשים שהלב שלהם מבקש רק דברים שקשורים לחברה בה הם גדלו והם בסוג של מירוץ חברתי לא מודע , ואין להם בהכרח את עצמם ואת מה שהלב באמת רוצה לעצמו, מתוך החברה מתפתחים ערכים , מוסריות, גבולות ואמונות שאנחנו מגדירים ומשייכים לעצמינו.

אלא ערכים שאנחנו לוקחים לפעמים בצורה בלתי מודעת, מהבית , מהחברים , ומסגרות שגדלנו בהם, ושכאשר מתחילה ההפרדה הנוספת של העכור והטהור במעי הדק, אדם מתחיל לבדוק למה הוא אומר את מה שהוא אומר , או האם הוא באמת מאמין במה שהוא מאמין .

הלב והריאות נמצאות בקונפליקט בין מוסריות , "טוב ורע" לעומת התשוקות שלנו (הרצונות שלנו או של סביבתינו), ולכן אפשר להבין שזה איזור עם קופניקט גדול.

הלב רוצה להתרחב , לממש , לאהוב , להתלהב ולחוות את החיים מתוך חיבור לאלוהי, לב שקיים בו אמון לגבי הדרך מכיר גם באין סוף האפשרויות שפתוחות עבורו, על חופש הבחירה שלו , ולכן גם על החירות שלו להתמקד לתוך בחירה שמשרתת את מה שהנשמה שלו מבקשת.

1745750507961.jpeg

ללב יש יכולת התאוששות גדולה, בגלל הרצון לממש את עצמו , לעומת המוח שלוקח לו הרבה יותר זמן, תחשבו על אדם שהיום עובר התקף לב , לפעמים הוא יוצא מבית החולים תוך יומיים אחרי צנטור , לעומר שבץ , שלפעמים לוקח חודשים לשקם , אם בכלל, הלב אין לא זמן לחכות, רק שבדרך הלב של כולנו עובר משברים , טראומות , הלב נשבר , בכל פעם שיש רעידת אדמה בחיים שלנו הלב יכול להיחלש , כאבי לב ושברונות שלא עברו ריפוי  ,לבסוף ללב קשה להכיל אותם , ולכן , לפעמים התקף לב לא קשור לזקנה אלא יכול להיות שזה לב שהיה שבור להרבה מאוד זמן, אבל תמיד קיימת האפשרות לפתוח אותו לריפוי , גם לב שהיה סגור 40 שנה. ​

אחד הדברים שמשאירים את הלב שבור קשור כמובן לאלמנט המתכת , לעבר , לציפיות שהיו לנו , לערכים שנשברו , אנשים מניחים שקרובים אליהם חולקים את אותם ערכים בדיוק כמוהם , שהם יסכימו עם כל מה שאתה חושב , ואמרנו שהערכים שלנו קשורים מאוד למקום שבו גדלנו , אבל שאדם יוצא לעולם , וחווה נקודות מבט שונות , ערכים שונים , הוא מגלה שזה לא ככה , והנסיון לרצות את הערכים של המשפחה ושל העבר מתנגש עם חברויות חדשות , מערכות יחסים חדשות , ואולי גם משנה את הערכים שלך, בתקווה שזה לא במטרה שיאהבו אותך אלא פשוט להבין מה נכון לך כאדם.

אם אדם מוריד את הערכים שלו למען האהבה , כי זה מה שהלב רוצה , הלב רוצה להיות מאוהב , שזה דבר נפלא אבל בפועל שרוצים אחרי זה להתחבר המציאות הגשמית, צריך לנהל משא ומתן על הערכים , גבולות , קצב , גודל , שהרבה פעמים זה יותר מורכב מההתאהבות עצמה, יכול להיות שיש להם ערכים גבוהים משלך או נמוכים, ולפעמים שאדם מוריד מהערכים שלו למען האהבה , זה מחליש אותו ממי שהוא באמת.

הרבה פעמים למען האהב אדם יכול לשכנע את עצמו שזה לא כזה נורא , אולי הצד השני ישתנה , או שמתחילה דרמת שליטה להתחיל לנסות לשנות את הצד השני , ואז האהבה שבגללה נכנסו מלתכתחילה לתוך מערכת היחסים נעלמת ונצבעת בדרמת שליטה.

result (6).jpeg

אתה מוותר על הסטנדרטים שלך כדי להיות במערכת יחסים , ופה ה PERICARDIUM נכנס, הוא מגן עליך מלהישבר , ומסביר לך להוריד או לקבל את הסטנדרט החדש כי אם לא תצטרכו להיפרד,  כאשר הלב בצד השני לא מוכן הוא רוצה אהבה, אז ה PC מביא תירוצים כמו שתיארנו , מסביר לך למה זה בסדר להוריד סטנדרטים , לוותר , ובזמן הפרידה למשל עולה משקל של קורבנות , "מה עם כל מה שעשיתי" "כל מה שויתרתי עליו", בתוך הרפואה הסינית הגישה בקונפוציוניסטים טוענת שאנחנו נוטים לאהוב אחרים לפעמים יותר ממה שאנחנו אוהבים את עצמינו, ואז קשה לנו לאהוב את עצמינו כי החברה , הטחול , הזינה את הרעיון שאתה צריך לדאוג לאחרים לפני עצמך ,לעומת תרבויות אחרות שקודם כל רואות את האינדיבידואל והחשיבות שלה SELF (KID) \ אלמנט המים.

התרבויות שאתה צריך לוותר בהם על עצמך , גורמות ל PC להמציא סיבות למה אתה לא אמור לחשוב על עצמך, ולכן אין לך תחושת שליטה על החיים שלך , כי אתה נותן יותר מדיי כח לאדם שמולך , וזה שוב ה PC .

להרבה אנשים יותר קל להגיד לאחרים שהם אוהבים אותם מאשר לעצמם, כי לפעמים מחינה תרבותית זה מרגיש כמעט ולא נוח , אבל הלב האמיתי רוצה לחזור לאהבה עצמית , ה PC תמיד נותן את הסיבות למה יש מישהו יותר חשוב ממך, ומפריע להקשיב למה הלב שלו מבקש. זו הסיבה ש PERICARDIUM , והנקודות עליו מאוד משפיעות על מערכת העיכול ועל הטחול והקיבה , כי הוא יודע להרמן את האדמה, לעזור לך למצוא הרמוניה מול הסביבה , רק הרעיון הוא בלי לוותר על מי שאתה . 

שאנחנו מגיעים לרמה של הלב אמרנו שאנחנו מפתחים שפה , שתינוק גדל ומתחיל לפתח יכולת תקשורת הוא מתחיל לשאול כל הזמן שאלות , הוא סקרן , כי הלב במשימה , בכיבוש , הוא רוצה להשלים משהו , אדם שאין לו שאלות בדרך כלל מרגיש שלם.

זה מזכיר לי ויפאסנה לפתיחת הלב שהשתתפתי בה שכל מה שאמרנו במשך שבוע היה משפט אחד.

                                                      "מי יתן ואוהב את עצמי כפי שאני ברגע זה" 

אתה מוותר על הסטנדרטים שלך כדי להיות במערכת יחסים , ופה ה PERICARDIUM נכנס, הוא מגן עליך מלהישבר , ומסביר לך להוריד או לקבל את הסטנדרט החדש כי אם לא תצטרכו להיפרד,  כאשר הלב בצד השני לא מוכן הוא רוצה אהבה, אז ה PC מביא תירוצים כמו שתיארנו , מסביר לך למה זה בסדר להוריד סטנדרטים , לוותר , ובזמן הפרידה למשל עולה משקל של קורבנות , "מה עם כל מה שעשיתי" "כל מה שויתרתי עליו", בתוך הרפואה הסינית הגישה בקונפוציוניסטים טוענת שאנחנו נוטים לאהוב אחרים לפעמים יותר ממה שאנחנו אוהבים את עצמינו, ואז קשה לנו לאהוב את עצמינו כי החברה , הטחול , הזינה את הרעיון שאתה צריך לדאוג לאחרים לפני עצמך ,לעומת תרבויות אחרות שקודם כל רואות את האינדיבידואל והחשיבות שלה SELF (KID) \ אלמנט המים.

התרבויות שאתה צריך לוותר בהם על עצמך , גורמות ל PC להמציא סיבות למה אתה לא אמור לחשוב על עצמך, ולכן אין לך תחושת שליטה על החיים שלך , כי אתה נותן יותר מדיי כח לאדם שמולך , וזה שוב ה PC .

להרבה אנשים יותר קל להגיד לאחרים שהם אוהבים אותם מאשר לעצמם, כי לפעמים מחינה תרבותית זה מרגיש כמעט ולא נוח , אבל הלב האמיתי רוצה לחזור לאהבה עצמית , ה PC תמיד נותן את הסיבות למה יש מישהו יותר חשוב ממך, ומפריע להקשיב למה הלב שלו מבקש. זו הסיבה ש PERICARDIUM , והנקודות עליו מאוד משפיעות על מערכת העיכול ועל הטחול והקיבה , כי הוא יודע להרמן את האדמה, לעזור לך למצוא הרמוניה מול הסביבה , רק הרעיון הוא בלי לוותר על מי שאתה . 

שאנחנו מגיעים לרמה של הלב אמרנו שאנחנו מפתחים שפה , שתינוק גדל ומתחיל לפתח יכולת תקשורת הוא מתחיל לשאול כל הזמן שאלות , הוא סקרן , כי הלב במשימה , בכיבוש , הוא רוצה להשלים משהו , אדם שאין לו שאלות בדרך כלל מרגיש שלם.

זה מזכיר לי ויפאסנה לפתיחת הלב שהשתתפתי בה שכל מה שאמרנו במשך שבוע היה משפט אחד.

                                                                           "מי יתן ואוהב את עצמי כפי שאני ברגע זה" 

1745821189619.jpeg

אם קשה למדוט ולהבין מה אני מרגיש , אפשר לשאול את הלב שאלות.

ומה השאלות שאפשר לשאול את הלב?

​​

כמה שמחה יש לך בחיים? זה הרגש של הלב , אם התשובה שאין , הלב משתטח על הרצפה, והדופק צונח לעומק 

מה בכל זאת יעשה אותך שמח עכשיו? או מה יעשה אותך שמח בעתיד ?

ככה לאט לאט מפעילים את הנקודות על המרידיאן של הלב.

ה PC מחזיר לעבר , לטראומה , הוא מסביר לך שאתה לא יכול להיות שמח מאז אותו אירוע, תזכור שאתה קורבן , שאתה נוצלת, שהחיים מוסכנים , בוא לעבר תישאר איתי עצוב.

הוא מחזיר אותך לקארמה , לעבר שלך , הוא מסביר לך למה לא להשתנות , והוכחה לזה היא שיש לך עדיין מטען רגשי שצריך לפרק ולתת לו זמן לעבור עיכול , עיבוד, ולחוות אותו מנקודת מבט חדשה כאשר אתה משוחרר ויכול לעבור לדבר הבא. 

אין לנו מה למחוק את העבר או הזיכרון זה גם לא באמת אפשרי , ה PC זהיר מהסיבות שלו, יש פחד להיפגע, לטעות שוב , אבל התקיעות הזו של הדם והטראומה משאירה את התיסה הקורבנית והפחד להניע את הדם לעבר העתיד ואין סוף האפשרויות שמחכות לנו, וזו גם שמה של HEART 1 . אין סוף אביבים - JI QUAN.

אם אתה נשאר ב PC  אתה חוזר לפטמות , חוזר ל PC , "הלוואי והייתי חוזר לאמא שדאגה והאכילה אותי."

ה HT מבקש לפתוח את הידיים , שירימו אותו מעלה. הוא לא רוצה להיסגר , אבל יכולים להיות לנו אין סוף אירועים במציאות שיכולים לסגור לנו את הלב .

תדמיינו שאתה עכשיו יושבים במפגש חברתי, ויש לכם חבר כזה , שהוא כל הזמן מרים , כל הזמן מפרגן לאנשים סביבו , ורק לשבת ליידו מרגיש נעים , והוא מנהל שיחה עם החבר עם הלב השבור כרגע , שכל מילה יש לו משהו ציני , מוריד , מקטין , ומנסה לכבות את האש , אבל האדם שפתוח כרגע ממשיך עם חיוך להרים ולפתוח , זה ההבדל בין הלב ל PC .

כמה התרגשות יש לך בחיים ? הלב מורם .

כמה דברים מביאים לך התלהבות בחיים? אם שום דבר חזרנו ל PC . 

פתולוגית אנחנו קוראים לזה חרדה , פזיולוגית  זו התרגשות , זה תלוי איך הטחול שלנו מנהל משא ומתן לגבי הרגשות שלנו , אם אתה מרגיש את הלב שלך דופק ומעט מזיע , אולי קצת מעוצבן , אתה יכול להגיד שיש לך התקף פאניקה , אבל זו דרך פתולוגית לפרש את התחושות , אתה יכול להגיד שאתה למשל ב ZONE , כמו למשל שחקנים או מוזיקאיים לפני עלייה לבמה , אם הם מסתכלים על זה כהתקף פאניקה המופע מבוטל , או דווקא שחקנים שמחכים לתחושות וההרגשה הזו כי הם יודעים שהם בהתרגשות לפני העלייה לבמה. 

יש אנשים שלא רוצים את התרגשות , את הזיעה (הנוזל של הלב ) , שהאש לרגע גוברת על המתכת , אז מה מרגש אותך ? אם זה מעצבן אותך זה כבר סימן טוב לעבוד על מעטפת הלב שמפריע לך , אומר לך לא להתרגש ומזכיר לך שאתה כישלון, אל תנסה דברים חדשים, תישאר ברמת הערכים המוכרת, נשאיר את הערכים נמוכים, באיזור הנוחות , כדי שלא ניפגע ולא נתאכזב. 

הטחול BANKS THE BLOOD (שומר על הדם בכליו), ומפרש אותו (YI) , באותה הצורה , ולכן גם הלב מייצר סירקולציה של אותם דברים שחוזרים על עצמם שוב ושוב , וזה הופך לאובססיה. 

מה גורם לך לצחוק ?

בדיחות ? יצירה ? מפגש עם חברים טובים ? צחוק זה אחד הדברים המרפאים ומשחררים שיש, והוא גם שייך ללב .

רגעים כאלו שמישהו למשל צועק או כועס עליך ואתה מחזיר לו בבדיחה . 

זה זורק את האדם למקום אחר , ופתאום לשל כעס או תסכול עובר מפאזת העץ לצחוק בפאזת האש.

אז מה מצחיק אותך ? מה משעשע אותך?

כל אלו שאלות האלה הם שאלות מדיטיביות שמחברות אותך ללב שלך ולמי שאתה .חזרה ל SHEN בלב .

כמה הוכרת תודה ? עבור למשל המורים שלנו , המשפחה שלנו , למטופלים שלנו ,לעצמינו ? כל אלו גם כן איכויות של הלב .

וכמובן אהבה, מה אתה יכול לעשות מתוך אהבה לעצמך . 

רק המחשבה על זה , ההתחברות ללב , מפעילה את המרידיאן , פותחת את הלב , ומחזקת את השמחה , ההתרגשות , האהבה ,הוקרת התודה . 

אתה אוסף את המחשבות , את הרגשות , כדי שתהיה לך שיחה לב אל לב עם עצמך . 

העבודה מול ה PC היא שחרור המחשבות שמפריעות לנו להיות באהבה עם עצמינו, על ידי הכרה בהם וביכולת לשנו לחשוב אחרת , וכך לחוות פחות אשמה, פספוס , חרטה ,כישלון , ואולי אפילו לסלוח לעצמינו , ולאהוב את עצמינו. 

רק ההבדל בין ב PC לבין הלב הוא שהלב הוא אהבה ללא תנאים .  ה PC מציב תנאים (כדי לשמור על הערכים שלנו,והרמוניה עם הסביבה, ), זו אחת הסיבות שכאשר בנאדם פורץ את הגבולות של הערכים שלו , ומשתנה מערכת האמונות שלו,  הוא יכול לחוות חוסר הרמוניה או קושי להיות בחברה מסויימת \ קודמת ,  כי אינה תואמת את הערכים או הסטנדרטים החדשים שלו, זה לא מחייב תמיד ניתוק מאותה אדמה או חברה , אלא הכרה ב"אני החדש", ולתת כבוד למקום שבו היית או ממנו באתי,  וזכותו של כל אדם לבחור את חייו בצורה שהוא מבקש כל עוד זה לא הופך למערכת שליטה וראיית האחר כגורם מאיים ,ורצון לשנות את הצד או הדעה של השני.

דוגמא לאהבה בתנאי יכולה להיות משל הורים שאומרים לילדים "אם תתנהג ככה לא תקבל ככה , או אני לא אוהב אותך ככה ". ואז נוצרת מערכת יחסים של אהבה בתנאים , "אמא אוהבת ילד טוב, לא ילד רע", ואז ילד לומד לשלוט \ להדחיק את התשוקות שלו , תשוקות "שלא ידעו שובע" , עד שהחברה , ההורים החליטו שצריך לשלוט בהם.

הצבת הגבולות לבסוף כמובן היא הכרחית כי אדם רוצה בסופו של דבר להתנהל בתוך חברה , אבל השאלה היא  האם יש מקום לרגש של האדם להעלות את התשוקות שלו , מבלי להרגיש אשמה או בושה, הכרה באנושיות ורוחב הרגשות והצרכים שלנו כבני אדם, אבל גם בעובדה שאנחנו יצורים בלי מודעות ולא חייבים בהכרח לפעול על כל תשוקה וגחמה שמעלה הרגש.

אם קשה למדוט ולהבין מה אני מרגיש , אפשר לשאול את הלב שאלות.

ומה השאלות שאפשר לשאול את הלב?

​​

כמה שמחה יש לך בחיים? זה הרגש של הלב , אם התשובה שאין , הלב משתטח על הרצפה, והדופק צונח לעומק 

מה בכל זאת יעשה אותך שמח עכשיו? או מה יעשה אותך שמח בעתיד ?

ככה לאט לאט מפעילים את הנקודות על המרידיאן של הלב.

ה PC מחזיר לעבר , לטראומה , הוא מסביר לך שאתה לא יכול להיות שמח מאז אותו אירוע, תזכור שאתה קורבן , שאתה נוצלת, שהחיים מוסכנים , בוא לעבר תישאר איתי עצוב.

הוא מחזיר אותך לקארמה , לעבר שלך , הוא מסביר לך למה לא להשתנות , והוכחה לזה היא שיש לך עדיין מטען רגשי שצריך לפרק ולתת לו זמן לעבור עיכול , עיבוד, ולחוות אותו מנקודת מבט חדשה כאשר אתה משוחרר ויכול לעבור לדבר הבא. 

אין לנו מה למחוק את העבר או הזיכרון זה גם לא באמת אפשרי , ה PC זהיר מהסיבות שלו, יש פחד להיפגע, לטעות שוב , אבל התקיעות הזו של הדם והטראומה משאירה את התיסה הקורבנית והפחד להניע את הדם לעבר העתיד ואין סוף האפשרויות שמחכות לנו, וזו גם שמה של HEART 1 . אין סוף אביבים - JI QUAN.

אם אתה נשאר ב PC  אתה חוזר לפטמות , חוזר ל PC , "הלוואי והייתי חוזר לאמא שדאגה והאכילה אותי."

ה HT מבקש לפתוח את הידיים , שירימו אותו מעלה. הוא לא רוצה להיסגר , אבל יכולים להיות לנו אין סוף אירועים במציאות שיכולים לסגור לנו את הלב .

תדמיינו שאתה עכשיו יושבים במפגש חברתי, ויש לכם חבר כזה , שהוא כל הזמן מרים , כל הזמן מפרגן לאנשים סביבו , ורק לשבת ליידו מרגיש נעים , והוא מנהל שיחה עם החבר עם הלב השבור כרגע , שכל מילה יש לו משהו ציני , מוריד , מקטין , ומנסה לכבות את האש , אבל האדם שפתוח כרגע ממשיך עם חיוך להרים ולפתוח , זה ההבדל בין הלב ל PC .

כמה התרגשות יש לך בחיים ? הלב מורם .

כמה דברים מביאים לך התלהבות בחיים? אם שום דבר חזרנו ל PC . 

פתולוגית אנחנו קוראים לזה חרדה , פזיולוגית  זו התרגשות , זה תלוי איך הטחול שלנו מנהל משא ומתן לגבי הרגשות שלנו , אם אתה מרגיש את הלב שלך דופק ומעט מזיע , אולי קצת מעוצבן , אתה יכול להגיד שיש לך התקף פאניקה , אבל זו דרך פתולוגית לפרש את התחושות , אתה יכול להגיד שאתה למשל ב ZONE , כמו למשל שחקנים או מוזיקאיים לפני עלייה לבמה , אם הם מסתכלים על זה כהתקף פאניקה המופע מבוטל , או דווקא שחקנים שמחכים לתחושות וההרגשה הזו כי הם יודעים שהם בהתרגשות לפני העלייה לבמה. 

יש אנשים שלא רוצים את התרגשות , את הזיעה (הנוזל של הלב ) , שהאש לרגע גוברת על המתכת , אז מה מרגש אותך ? אם זה מעצבן אותך זה כבר סימן טוב לעבוד על מעטפת הלב שמפריע לך , אומר לך לא להתרגש ומזכיר לך שאתה כישלון, אל תנסה דברים חדשים, תישאר ברמת הערכים המוכרת, נשאיר את הערכים נמוכים, באיזור הנוחות , כדי שלא ניפגע ולא נתאכזב. 

הטחול BANKS THE BLOOD (שומר על הדם בכליו), ומפרש אותו (YI) , באותה הצורה , ולכן גם הלב מייצר סירקולציה של אותם דברים שחוזרים על עצמם שוב ושוב , וזה הופך לאובססיה. 

מה גורם לך לצחוק ?

בדיחות ? יצירה ? מפגש עם חברים טובים ? צחוק זה אחד הדברים המרפאים ומשחררים שיש, והוא גם שייך ללב .

רגעים כאלו שמישהו למשל צועק או כועס עליך ואתה מחזיר לו בבדיחה . 

זה זורק את האדם למקום אחר , ופתאום לשל כעס או תסכול עובר מפאזת העץ לצחוק בפאזת האש.

אז מה מצחיק אותך ? מה משעשע אותך?

כל אלו שאלות האלה הם שאלות מדיטיביות שמחברות אותך ללב שלך ולמי שאתה .חזרה ל SHEN בלב .

כמה הוכרת תודה ? עבור למשל המורים שלנו , המשפחה שלנו , למטופלים שלנו ,לעצמינו ? כל אלו גם כן איכויות של הלב .

וכמובן אהבה, מה אתה יכול לעשות מתוך אהבה לעצמך . 

רק המחשבה על זה , ההתחברות ללב , מפעילה את המרידיאן , פותחת את הלב , ומחזקת את השמחה , ההתרגשות , האהבה ,הוקרת התודה . 

אתה אוסף את המחשבות , את הרגשות , כדי שתהיה לך שיחה לב אל לב עם עצמך . 

העבודה מול ה PC היא שחרור המחשבות שמפריעות לנו להיות באהבה עם עצמינו, על ידי הכרה בהם וביכולת לשנו לחשוב אחרת , וכך לחוות פחות אשמה, פספוס , חרטה ,כישלון , ואולי אפילו לסלוח לעצמינו , ולאהוב את עצמינו. 

רק ההבדל בין ב PC לבין הלב הוא שהלב הוא אהבה ללא תנאים .  ה PC מציב תנאים (כדי לשמור על הערכים שלנו,והרמוניה עם הסביבה, ), זו אחת הסיבות שכאשר בנאדם פורץ את הגבולות של הערכים שלו , ומשתנה מערכת האמונות שלו,  הוא יכול לחוות חוסר הרמוניה או קושי להיות בחברה מסויימת \ קודמת ,  כי אינה תואמת את הערכים או הסטנדרטים החדשים שלו, זה לא מחייב תמיד ניתוק מאותה אדמה או חברה , אלא הכרה ב"אני החדש", ולתת כבוד למקום שבו היית או ממנו באתי,  וזכותו של כל אדם לבחור את חייו בצורה שהוא מבקש כל עוד זה לא הופך למערכת שליטה וראיית האחר כגורם מאיים ,ורצון לשנות את הצד או הדעה של השני.

דוגמא לאהבה בתנאי יכולה להיות משל הורים שאומרים לילדים "אם תתנהג ככה לא תקבל ככה , או אני לא אוהב אותך ככה ". ואז נוצרת מערכת יחסים של אהבה בתנאים , "אמא אוהבת ילד טוב, לא ילד רע", ואז ילד לומד לשלוט \ להדחיק את התשוקות שלו , תשוקות "שלא ידעו שובע" , עד שהחברה , ההורים החליטו שצריך לשלוט בהם.

הצבת הגבולות לבסוף כמובן היא הכרחית כי אדם רוצה בסופו של דבר להתנהל בתוך חברה , אבל השאלה היא  האם יש מקום לרגש של האדם להעלות את התשוקות שלו , מבלי להרגיש אשמה או בושה, הכרה באנושיות ורוחב הרגשות והצרכים שלנו כבני אדם, אבל גם בעובדה שאנחנו יצורים בלי מודעות ולא חייבים בהכרח לפעול על כל תשוקה וגחמה שמעלה הרגש.

1745825136987.jpeg

ללב ולPC , יש 9 נקודות , ומסמל נושא שהסינים קוראים לו 9 כאבי הלב , הסינים הסתכלו על כאבי הלב כאתגרים בסיסיים שהאדם מתמודד איתם במשך החיים , ואנחנו נתמודד איתם במאמר הבא.​​​​​​

bottom of page