צ'י ומערכות יחסים
קצת על המושג צ'י , ועל מערכות יחסים בחיינו
המושג צ'י חוזר על עצמו הרבה פעמים כמושג כללי לתיאור של אנרגייה החיים העולם הזה , שומעים אותו בעיקר מהתרבויות של המזרח ואומנויות הלחימה, כאשר הוא מתאר כח המניע את החיים ומחולל שינויים , זה שזורם בין 2 קטבים של 2 הניגודים שמוכרים לנו כצמד חמד יין ויאנג .
לפני החלוקה ל 2 , היה את הדאו,זו הדרך שאין לתאר במילים, הדרך בה אדם הולך את דרכו הלא ידועה, ולכן מעבר ליכולת תפיסת השכל הגשמי, הוא ריק , מושלם, אין בו הגדרה , והוא אחדות לפני ההבדלה.
אפשר גם לקרוא לו אנרגיית האלוהות , המקור או אור אין-סוף.
דווקא מתוך השלמות הזו, שאין לה לאן להתפתח , עולה הכמיהה לתנועה ליצירה , לחיים, ולכן השלם מתפצל לשניים.
מכאן נוצר מושג היין והיאנג , 2 ניגודים שלמעשה משלימים אחד את השני , מזינים זה את זה ומתחלפים בינהם כל הזמן, בתוך היין מתקיים גם היאנג , ובתוך יאנג מתקיים גם היין , ואפשר להשתמש מנקודת המבט הזו כאמצעי להסתכלות על כל תופעות החיים , נושאים ואתגרים שמתקיימים בעולם הגשמי.
למשל : שמיים וארץ , גבר ואישה , קבלה ונתינה , רכות מול עוצמה , פעולה מול המתנה וכן הלאה.
הם מתפצלים אבל לא מתנגדים בהכרח זה לזה , הם משלימים , ובתוך המתח הזה מגיע ה -3!
אז האחד יצר את השניים, והם יוצרים את השלוש , זהו הצ'י , שנוצא בין המשיכה בין שני הקטבים האלו , זורם, משתנה , מתחלף וכל הזמן בדיינמיות מסויימת ,"ה -3 מייצר את ריבוי הדברים", שינוי מתמיד בין 2 קטבים, החיים עצמם כריק בתנועה מתמדת.
זאת אומרת יש פה מהלך שמתחיל מתוך משהו שהיה בעצם ריק אין סופי , חסר הגדרה ,ולכן מכיל בתוכו פוטנציאל מלא למימוש, משם אנחנו יורדים לרעיון של חלוקה ליין ויאנג , כאשר משהו שהוא רק רעיון , פוטנציאל ,יכול להפוך למשהו מוחשי , או חוויה ממשית שאנחנו כבני אדם אדם הגענו לכאן לחוות ולהתפתח בתוכה, ואלו חברים , כבר מערכות יחסים -
כל דבר שאנחנו רואים, כל התופעות, בנויות ממערכות יחסים כי רק מתוך מערכות יחסים , אפשר להתפתח , לאין סוף האפשרויות וביטוי ייחודי של הלב שלנו (למאמר על הלב והאלמנט הראשי).
לאותו דאו או אפשר להגיד ריק או פוטנציאל, שהיה שלם, אין לאן להתפתח כי הוא כבר מושלם , באחדות , ולכן צריך לפצל את עצמו, כדי לממש את הרעיון בפועל, אפשר לראות את זה מההסתכלות שרואה בנו בעצם נשמות שהגיעו מאותו מקור, אותו אור, אותו אחד ,כאשר מטרת החוויה היא למידה, התפתחות והיזכרות של משהו שתמיד ידעת שאתה, מודעות אוהבת בדרך חזרה אל אותו מקור.
תפקידו של הצ'י הוא בעצם לחבר ולנוע בין 2 קטבים ניגודיים , ועל ידי כך נוצרת בעצם כל היקשרות בעולם הזה , יש אינסוף סוגים של צ'י , קול ,נשימה , רגש , זיכרון ,ויש לו סוגים של דחיסויות , מהירות, ועוצמה.
הוא מחוצה לנו ובתוכנו, כל הזמן משתנה , ומצב התודעה שלנו מאוד משפיע על מצב הצ'י והזרימה שלנו בתוך ההגוף, אוכל זה צ'י , נשימה זה צ'י , תקשורת זה צ'י , אם הוא מאוזן , סה"כ זורם לך , אתה אתה ברגוע , או שנתקע ל.
כאשר הוא יוצא מאיזון ( , לא משנה כמה מאוזן הוא או לא, נולדת מחלה , מתחת בלבול וכאב, ובמידה והקשר לא מתקיים זהו המוות, יין ויאנג נפרדים, נשמה וגוף נפרדים ונגמר תהליך מסויים לקראת תהליך חדש.
אפשר להגיד שככל שצ'י "דחוס" יותר אז תהיה בו פחות תנועה , לעומת משהו "אוורירי" יותר , לכן למשל קרח ומים הם בנויים מאותו החומר של אותם יסודות , רק שקרח, הוא מצב בו הצ'י דחוס יותר , קר יותר, או נגיד מבחינה רגשית אפשר להסתכל על זה כפחד משתק , קרירות , ציניות , לעומת אדי מים חמים ואווריריים שכמעט לא ניתן לתפוס אותם , הם קלילים ורוצים לעוף מעלה להיעלם לרגע ולשכוח את צורתם בדיוק כמו הנשמה שלנו, או כל אדם שלפעמים לרגע רוצה לשכוח מעצמו.
אז צ'י זה בעצם תדר מסויים , כמו להקשיב למוזיקה מסויימת , שמביאה איתה תחושה מסויימת , וכך הרגשות , הפעולות , המחשבות שלנו , לכולן תדר מסויים שיבוא לידי ביטוי אם ברמת הנפש ואם ברמת הגוף.
רמת הצ'י בגוף שלנו היא מוגבלת , כמו שמסת האנרגייה בכדור הארץ היא מוגבלת אבל פשוט ממחזרת עצמם במחזוריות אין סופית, כך גם כל אדם ויכולת מיצוי הפוטנציאל הפנימי שלו, לפי הכרת המגבלות והיכולות האישיות שלו, שגם הם משתנות כל זמן.
המערכות יחסים שיהיו לנו עם כל דבר בחיינו ישפיעו על איכות הצ'י שלנו , על מצב התודעה שלנו , מצבנו הגופני , בריאות האיברים , והאיזון הפנימי הכללי , מכיוון שאין קיום ללא מערכות יחסים , ואין באמת אדם או יצור חיי , שמתקיים בפני עצמו , למרות שאפשר להגיד שהאגו שלנו הרבה פעמים מדמיין לעצמו שהוא לא צריך כלום מאף אחד הכל בזכותו, והוא עומד לעצמו, אבל זו האשלייה של האגו שמפריד את עצמו מהעולם , הקיום, וגם מביא עימו את הפתולוגיות והתפיסה המשובשת שלו.
שמסירים את האשלייה מבינים שאנחנו מקיימים כל הזמן קשרים, גם עם ענן או עץ בטיול פשוט בטבע. עם ההתפתחות כל אדם רוצה לפתח לו מערכת של קשרים ומערכות יחסים שיועילו לו , יזינו אותו , יתמכו בו , ולהיות יותר ער למצבים בו מתעורר הצורך "להילחם על הצ'י" "להתחרות על המשוך על אנרגייה וצ'י של אחרים, שמרוקנות את האדם יותר, בגלל חוסר היכול להתחבר לצ'י המקור ולאהבה עצמית שמינה עבורנו כל הזמן.
שאחנו מגיעים לרפואה הסינית אנחנו בעצם מחלקים את מערכות היחסים שלנו ל 3 שכבות :
(ארחיב על ייצור הצ'י במאמר אחר).
WEI QI - צ'י המגן
השכבה הראשונה : שומר הסף בין העולמות - WEI QI.
הצ'י המגן קיבל את שם ה PROTECTOR , ואולי אפשר להגיד של הגיבור , זה שצריך לעמוד על המשמר , בעירנות מהירה וחדה , לשמור מכל "אויב" או "פתוגן" מלחדור את המערכת הפנימית של האדם, הוא הקו הקדמי של אנרגיית החיים.
אז בספרים אומרים שהוא זורם בין העור והשרירים, תמיד דרוך, מניע את הנוזלים והלחלוח שצריך להגיע אל העור , ובעצם מהווה מן שכבת הגנה שאפשר להשוות אותה בצורה הכי פשוטה למערכת החיסון שלנו בגוף.
אז הצ'י המגן , הוא הצ'י שמתקשר בעצם עם העולם החיצון , ואני לא מדבר על תקשורת עם אנשים בהכרח (זה בהמשך שנדבר על הלב(לינק מעבר אל הלב). אלא אני מדבר על משהו יותר ברמה ההישרדותית , אינסטקטיבית , צ'י מהיר , שמגיב עוד לפני ההבנה של האינטלקטואל שלנו , אנחנו לא "חושבים" על זה , הוא פועל לפני המודעות שלנו.
לכן, הוא גם לא בשליטת המודעות שלנו (למשרות שיש כאלו שיודעים לשלוט בצ'י המגן שלהם) , אלא משהו שמעבר לשליטתנו , כמו מגוון מערכות בגוף שפועלות על "אוטומאט" ומגיבות לא רק לסביבה החיצונית אלא גם לפנימית , ועוזרות להחזיר את הסדר הטבעי מערכת החיסון , לחץ דם , דופק לב , נשימה , ובעצם מערכות שאנחנו לא צריכים :לחשוב" כדי שיפעלו , או להיות במודעות אליהם .
האיבר ששולט ב WEI QI , אבל מקבל תמיכה מאיברים נוספים שיפורטו במאמר נפרד הם הריאות , שלוקחות על עצמם את תפקיד עוזר הקיסר שבעצם צריך לעזור לקיסר לשמור על ה"סדר" בממלכה או בגוף שלו, הוא מתאם בין המערכות השונות ומוודא שהאורגניזם עצמו כולו מגיב כיחידה אחת.
מכיוון שה WEI QI הוא צ'י שקשור יותר למשהו שפועל בפני עצמו ולא בשליטת המודעות שלנו , הוא יותר קשור לתחושות, שאנחנו מרגישים, ופחות לרגשות או מחשבות (שנמצאים במודעות שלנו כמובן ואנחנו יכולים להגיד שזה מה שאנחנו מרגישים או חושבים, "אני מרגיש מכיוון ש") , הוא בעצם זה שמספר לנו שאנחנו "חשים קרירות מתקרבת במזג אוויר" , אולי איזה צמרמורות , רצון להתרחק מאנרגייה מסויימת אולי , וכבר אתם יכולים להבין שאפשר להרגיש מזג אוויר של אנשים , ואולי להרגיש מישהו כאשר הוא קר אנרגטית או מעונן חלקית, או נגיד איום חברתי, או רגשי.
למשל שאדם קם בבוקר וחש דכדוך אבל לא באמת יכול להגיד למה הוא מרגיש דכדוך , זה עדיין ברמת התחושות , ועדיין לא בתוך המערכת כרגש (ומודעות לאותו רגש) שאפשר להצביע עליו , אלא בנאדם קם ופשוט רואה אפרוריות בשמיים וזה משפיעה על התחושות שלו.
לכן ה WEI QI אינו רגש , ולא שיקול דעת, והוא מעלה שאלה, האם אני מגיב לסביבה ממקום הישרדותי מתוך בחירה?
אז הצ'י המגן , הוא גם הצ'י שמאפשר לנו איזון התקשורת עם הסביבה החיצונית , יותר ברמה האקלימית והתמודדות עם שינויים במזג האוויר , עונות מעבר , נפילות ומכות שטחיות שפוצעות את מערכת השרירים והגידים (בגלל הקשר שלו לתגובה והיכולת החיסונית).
בגלל שאמרנו ששום צ'י לא תלוי בפני עצמו , חשוב לציין שללא תמיכה של המערכת הפנימית , שהיא כבר היצרנית והמפעל של הצ'י, ולכן גם תומכת בצ'י המגן (הצ'י הבא שנדבר עליו YING QI) . במילים אחרות , כל חייל צריך לפעמים לסגת לממלכת לקבל טעינה לאכול לשתות ולנוח , כאשר את אותה תמיכה הוא מקבל מהאזרחים ואיברים אחרים בממלכה , מצד שני ה WEI QI עצמו נכנס פנימה וגם כן תומך באיברים הפנימיים ובחיסוניות הפנימית שלהם, ועל זה אפשר להגיד שהחיילים מרימים את מורל הממלכה , וגם מזינים אותה בחזרה.
אפשר למשול את זה ל7 באורטובר , שנגיד הייתה תגובה חיסונית "איטית" , "לחותית" , החיילים יצאו לשטח בגורם המאיים, ולאחר מכן הגיע הצ'י המזין , והאזרחים שהעניקו אין סוף תמיכה אדמתית , אוכל , מנוחה , בגדים די לתמוך במערכת החיסון. וזו היכולת של הצ'י המזין שנדבר על בהמשך , לתמוך בצ'י המגן, ו הWEI QI , מחזיק בעצם את תחושת ביטחון על ידי הבאת האינפורמציה והידע שעכשיו ה"גוף בטוח" , אפשר לנוח ולתת למערכות למלא את עצמם שוב.
אז ה WEI QI בלילה נכנס פנימה (יש פחות צורך לתקשר החוצה כחלק מתנועה טבעית של התכנסות), ה WEI QI נסוג אל הפנים , נכנס לאיברים הפנימיים , פועל , מנקה , מסלק רעלים וממשיך תהליכי ריפוי, לנקות את החוויות של היום מהגוף, לאוורר את האיברים , לפרק חסימות , לכן הרבה פעמים ש ה WEI QI לא מצליח לעשות את ההתכסות פנימה (ממגוון סיבות שלמד בהמשך) , אדם לא מצליח לישון , כי התודעה שלו "דרוכה" עדיין החוצה).
זאת אומרת שWEI QI תפקידו לשמור גם כן מגורמים פנימיים שצריך לסלק מהגוף ואין צורך בהם (וכבר יותר קשורים לרעילות שמצברת בתוך הגוף).
אני מדבר על דברים יותר ברמה האינסטקטיבית , או רעילות והצטברות של חומרים בגוף שצריכה לצאת בדרך כלשהי (זיעה, צואה או שתן) , אם ניקח את זה לפזיולוגיה של הגוף , אפשר להגיד שאם מערכת החיסון שלנו מזהה משהו שהוא לא נכון לנו כמו אוכל ושתייה (שמגיע מהחיצון), היא תרצה לדחות אותו, תפתח אליו אלרגייה, צרבת, חוסר נוחות, או תתנגד אליו , , זאת תגובה של WEI QI , מערכת החיסון מזהה אויב או איום , ולכן חייב להיות מסולק מהמערכת .
אבל האם כל דבר חיצוני הוא איום ? או שזו לפעמים תפיסה משובשת?
אצל אנשים שמערכת החיסון של מאוד "מודלקת" או "רגישים" יכולים להגיב פסיכוסומטית בצורה אגרסיבית, שמייצרת הרבה פעמים חוסר איזון, תגובה מוגזמת, זיהוי שגוי או מתוך טראומה ונסיון העבר (ולכן הקשר העמוק לכליות) ומתבטאת למשל בבעיות במערכת הנשימה, והעור מכיוון שהריאות הן אלו ששולטות בעור ובנשימה ואחראיות על ה WEI QI , אם הם נחלשות הולך לאיבוד הסדר, צ'י המגן הופך ללא אחיד וגם לא מגן כמו שצריך.
אנשים שהמערכת הרגשית שלהם "מודלקת", זה לא סתם , לא סתם מערכת החיסון מגיבה כך, זה מראה משהו על האדם עצמו, וזה הרבה פעמים מתחיל משכבות עמוקות יותר, שמסבירות "למה" צריך להילחם., והחיים הופכים למאבק מול משהו שלא בהכרח קיים אלא רק "מפעיל" אצלי רגש או חסימה שעוד לא השתחררה.
כאשר פתולוגיה כבר יורדת לרמת הגוף, זה כבר לא ברמת במחשבה או האינסינקט, אלא זה כבר מקבל ביטוי פיזי גשמי, ולכן לפעמים דרך חשיבה או רגשית פתולוגית , עוד לא קיבלה ביטוי בגוף, שזה מתבטא אפשר לראות כבר ביטוי או פיזי , או בשינויים בצב הרוח , התקפי זעם , תסכול , בכי בלתי נשלט כאשר האדם יתאר מצב שבוא מרגיש תחושת "חוסר שליטה" על תנודות מצבי הרוח, כי אמרנו זה מעבר למדועות , אדם קם בבוקר מדוכדך.
שגיבורי הממלכת יוצאים להתקפה , אם מחוצה לה או כבר בתוכה (כאשר האויב פלש את הגבול) , הקונפליקט או התגובה החיסונית היא המקור לתוצר החום שנגרם במהליך של התמודדות בריאה עם מחלה , זאת תגובה ברמת ההישרדות לשם הקיום , החום הוא מהחיכוך וההתנגדות של מפגש עם וירוס, בקטריה, או פטרייה ברמה הפזיולוגית, כאשר העלאת החום מטרתה בסוף לייזע החוצה בכח את מה שמאיים על המערכת (על ידי התנגדות) ,ברפואה הסינית אנחנו הרבה פעמים מייחסים את זה לאנרגייה "קור" שתוקף את הגוף וגם המושג "רוח קור" , ולכן לא סתם אומרים לך , "נראה שהתקררת ".
הגוף שלנו הוא ייצור שורד שרצוי לשמור על לב חם, אוהב וחומל בתוכו, קור שחודר את המערכת פוגע בעצם בתפקוד שלה ולכן , מול קור , כיווץ וכאב תמיד תהיה תגובה של צורך להתחמם לנוע ולהרפות כדי לשמור על החיות , שבנאדם מפתח מחלה זה יכול להראות על כמובן אתגר שמקשה על היכולת להיות בזרימה , כי זה גם העניין של להיות אדם, אתה לפעמים יכול ליפול לדפוסים , לקורבנות , עצב , פחד שתוקף את המערכת.
אבל לפעמים חולי זה סימן טוב כי יש מצבים שמסמנים לך שהנה , התחזקת חביבי, מתוך העומק עכשיו יש לך כח ומשאבים לגייס את הצ'י המגן לשטח כדי להעיף משהו שמאיים או מפריע לממכלה או לשקט התודעתי והגופני שלך .
דווקא אנשים שלפעמים מערכת החיסון שלהם מאוד חלשה , לא מפתחים כלל חום ולא מרגיש חולים, כי נשבר להם מלהילחם, לא במובן של מאבק אלא העירנות שלהם לחיים עצמם הפכה לאדישות. הם לא מרגישים גם יכולת , ושיש להם בכלל את הכח והמשאבים להתמודד עם החיים , כאשר מצבים כאלה מעמיקים הפתוגנים שתוקפים או תקפו אותם נכנסים לתוך המערכת הפנימית (וכבר משפיעים על האיברים עצמם), על הדיאלוג הפנימי שלנו, הצ'י המגן צריך להתמודד עם ה"קונפליקט" או ה"אתגר" והחום כבר בתוך המערכת. (בהסתכלות מערבית - וירוס) , שם הבעיה עוברת תהליכי פירוק אחרים על ידי איברים נוספים, שנלמד עליהם.
אז הוא חזק , הוא מהיר , הוא מגיב , הוא מתפרץ , והוא רוצה ששלום ישרור ברחבי ניו יורק, הוא עוזר לנו עם התקשורת שלנו לעולם האינסטיקטים , הקורדינאציה ,מעניק חיות לאיברים הפנימיים להתמודד מול פמוגנים והוא זה שמייצר את התקשורת המהירה והתגובתית שלנו (לחץ דם , הורמונים וכן האלה...) התקינות שלו מאפשרת את החיבור של הגוף שלנו לתחושות ולשינויים המתרחשים בחוץ וגם בפנים מעבר לרמת המודעות שלנו, ותזכרו שלפעמים שיש לכם צמרמורת , הצ'י המגן שלכם מזכיר לכם שזיהיתם איזהו שהוא פחד לגבי משהו , ממה הפחד ? משהו שכרגע ברמת האינסטינקטים הפנימיים שלכם, לכן זה פחד גוף (פחד מאיבוד שליטה) והוא הענף הכי חיצוני ושטחי של הפחד, תסמכו עליה ושימו צעיף.
הצ'י המזין (YING QI)
אז שאנחנו מגיעים לשכבה של רמת ה YING QI , אנחנו כבר נכנסים לשכבה בה מתנהלים כל תהליכי החשיבה עולם הרגשות והעושר שאפשר להפיק מתוך החוויות היומיומיות שלנו.
אם ברמת ה WEI QI דיברנו על תהליכים ותקשורת בין איברים , מערכות בגוף, אקלימים,ובעצם שכבת הגנה מהעולם שבחוץ שעסקה בגבול ודחייה של מה שלא שייך לי , פה אנחנו כבר נכנסים פנימה לתהליכים שכבר רמת המודעות היא אחרת, קצת פחות אינסטנקטיבית.
הצ'י המזין נוצר מתוך אינטימיות עם החיים עצמם, דרך נשימה (KONG QI) , אכילה (GU QI) , ומשם ההתמרה והטרנספורמציה שלהם לכל הגוף, לעור ולשרירים , זה למעשה המפעל לייצור של נוזלי הגוף על סוגם ( בעיקר ה JIN שמחולק גם לעכורים וגם לטהורים), כאשר הנוזלים הם דחיסויות שונות של מים , שמחזיקים ומעבירים בתוכם אינפורמציה וידע שבהמשך מתוך אותו ידע שמובא לתודעה שלנו כתחושות , ובהמשך גם לדם ורגשות בלב.
אז כחלק מייצור ה QI, ועיכול המציאות ,מתחיל מהלך של ייצור הדם.
ייצור הדם כולל בתוכו תמציות של נוזלים מתהליכי העיכול , ואת תמצית הכליות (משכבת ה YUAN העמוקה יותר), שבסופו של דבר את מאפשר את ייצור הדם בלב, הדם הוא יותר ממש שזורם בכלים , הוא הנפש המתגלמת, וסיפור החיים שנכתב בתוך התאים שלנו , למה אני מרגיש , מכיוון שמכיל בתוכו את ניצוץ המודעות שלנו, הם דם הוא החוויה בלב, ה SHEN, והחותם של מה שהופך להיות "אני". וממשיך להזין את האיברים , את המודעות וגם את העצמיות שחווה אותה.
עולם המחשבה , והחשיבה ככללותה משתייכת לקיבה ולטחול וזה הקשר שלהם למה שנקרא YI (אינטלקט) , אנחנו "לועסים" את עולמנו הפנימי כל הזמן , כאשר מחשבות חיוביות מסתלסלות כלפי מעלה ומרימות את הצ'י , ומחשבות שליליות בספירלה כלפי מטה מחלישות אותו . "אדם נמצא היכן שהוא מחשב", אדם נמצא היכן שהמחשבות שלו ולכן יש קשר לסוג המחשבות שלנו ואיך בסופו של דבר נראה את המציאות , כל זה זה ישפיע כמובן על העולם הרגש , ועל "איכות הדם" שאדם ייצר בתוכו.
המחשבות שלנו מושפעות כמובן מהסביבה בה גדלנו , ההורים , המסגרות , וממערכת האמונות שלנו.
יש מחשבות , שפחות מזינות אותי , אולי שמות אותי בעמדה של קורבן לגבי המציאות הקיימת שלי, אותם מחשבות יכולות לייצר רגשות מסויימים ,בושה , אשמה ולכן גם להם יש השפעה על כיוון בצ'י :
כעס נטייתו לעלות למעלה, שמחה מאטה את הצ'י ,עצב מפזר את הצ'י, פחד יורד כלפי מטה , או דאגה שקושרת את הצ'י.
זא הסיבה שלעולם המחשבות והרגשות שלי יש השפעה דרמטית על איך ארגיש גם מבחינה פיזית , מכיוון שאדם שחווה חסימה מסויימת, ורגש מסויים לאורך זמן זה לפגוע או להחליש את הצ'י של האיברים הפנימיים.
ייצור הצ'י והדם יחד שניהם כלולים בתוך רמת ה YING QI כאשר הדם נחשב לשלב עמוק יותר , הצ'י מראה יותר על יכולת ומערכות יחסים , והדם על המשאבים וההרגשה עצמה.
הדם מכיל בתוכו את ה SHEN , שזה הניצוץ האלוהי ששוכן בליבנו , והכוונה היא לניצוץ המודעות (א-דם , אפשר לחלק לאות א' - אלוהי , ודם .) כאשר תהליכים הם ברמת המודעות של האדם , אדם יכול כבר להגיד ולהסביר את העולם הרגשי שלו וכמובן גם לתקשר אותו החוצה לעולם , כשהיינו ברמת ה WEI QI דיברנו על רמה שאין בה מודעות אלא רק תנועה של נוזלים , צ' ואינפורמציה שעוברת במהירות, אלו יכולות להיות להיות גם תחושות ורגשות שהאדם מרגיש שאין לא שליטה עליהן או יודע להסביר אותם , ברמת הדם אנחנו כבר מודעים לעולם המחשבות , הרגשות , ואם הלב לא בפתולוגיה, האדם בחוויה שהוא בעל בחירה במציאות - הבנה שיש לנו את "למה" אני מרגיש משהו לגבי נושא מסויים , מאפר לנו את יכול לשנות את מה שאנחנו חושבים על הנושא וגם וגם את מה שאנחנו מרגישים לגביו, נוצר שינוי בתוך המציאות הפנימית, וזה מייצר שינוי מהיר גם בחיצונית, ועל איך שאני בוחר לראות את הדברים, אדם שבדרך כלל אני מגיב אליו בביקורת או כעס, אני מודע אליה עכשיו , ואני יכול לשנות את זה.
אדם שמתלבשת על צורת המחשבה קורבנית שמדגישה את חוסר שלו בחיים , החוסר שלו ביכולת ובמשאבים ,לאורך זמן יחליש לעצמו את הצי והדם , כי זו החוויה , "אין לי מספיק" .זה יכול להיראות למשל כמו אדם שאין לו תיאבון ותשוקה לחיים (ה GU QI נחלש), אין טעם , אין הנאה ממש שמכניס או ממש שהוא מתמלא, זה יכול לקרות גם אחרי חוויות מאוד אינטסיביות שמרוקונות את הצ'י.
החוסר בחיים הוא עובדה , אחרת לא היה את מה למלא, אבל יש הבדל בין תפיסה של חוסר וש"אין לי" לבין , "יש לי את מה שצריך בדיוק לכאן ועכשיו".
כי אמרנו בהתחלה שהכל מתחיל מתוך ריק שמבקש להתמלא, משהו מבקש להגיע להשלמה, כי אשאתה מלא אתה לא רוצה כלום. החסר מאפשר לנו חיפוש , ואם אנחנו לא נבלהים ממנו ורוצים למלא אותו מהר כדי לא לחוות אותו , יש אפשרות בחירה בעצם לשאול במה הייתי רוצה שהחסר יתמלא? מה הייתי רוצה לחוות, איזה דם הייתי רוצה לייצר ? במה הלב חושק באמת כאשר אני מחובר למי שאני ולצ'י המקור שלי?
אז אפשר להבין כבר את השם הצ'י המזין , החוויות שאנחנו מכניסים בדיוק כמו האוכל והשתיה שנכנסים לגופינו (ומהם אנחנו מייצרים את הנוזלים הצ'י והדם ) , משולבים יחד גם עם חוויה רוחנית רגשית ומנטאלית , שמטרה בסופו של דבר להזין את המודעות שלנו , זאת אומרת ברגע שמתחיל תהליך הפירוק באיברים הקיבה , הטחול המעי הדק , והלב , אנחנו בתהליך שבוא אני ער לעולם המחשבה שלי , ולעולם ההרגשה שלי , אני מפגש עם סיטואציות בחיים , וחוקר מה אני מרגיש? מה אני חושב ? ומתוך פירוק של אותה חוויה , הסרה של התפל , המיותר, הלב מקבל תמצית של הרגשה שממנה הוא יכול להפיק תובנה אוהבת לגבי תהליך מסויים.
הצ'י המזין הוא זה שגם בסופו של דבר תומך במערכת החיסון וה WEI QI כי הנוזלים והצ'י שנוצר בתהליכים הפנימיים הם הבעצם בסיס שיכול לשמש כמאגר שיהפוך בתהליך של טרנספורמציה לצ'י או חומר אחר .
למשל ה YANG QI של הכליות ששייך לרמה עמוקה יותר , יכול להפוך ל WEI QI במצבי חירום שאנו זקוקים לו.
או למשל ייצור הדם ו YE העודפים שלנו מהייצור היומיומי, יכולים לתמוך בתמצית , ברמה עמוקה יותר של הכליות שקשורה למאגר החיות שלנו.
ככה שה YING QI הוא גם כן זה המזין בחזרה את הכליות ותומך בצ'י המקור(YUAN QI ), אבל לבסוף כולם מזינים את כולם, דרך מערכות חכמות בגוף , שמתקשרות אחת עם השניה , אפשר לדמות את זה להסתכלות על הטבע כאשר העננים הופכים לגשם , והגשם לנהרות , הנהרות לימות , וימום מתאדים חזרה אל העננים.
אז מערכות יחסים ? הצ'י המזין הוא מערכת היחסים שלי עם עולם המחשבה ועולם הרגשות שלי , היכולת להתבונן בתהליכים פנימיים , לזרום בתוכם ולהביא טרנספורמציה ומודעות למציאות שאני בחרתי ולוקח עליה אחריות , דרך אותם תהליכים אני לומד על עצמי , מה אני מרגיש , מה מושך אותי , מה דוחה אותי , מה מפחיד אותי , מה משמח אותי , מה מתסכל אותי , מה מעניק לי ביטחון ומה לא , מה מחליש אותי , ולאט לאט מתוך תקשורת עם אותם חלקים אני יוצא החוצה לביטוי רגשי , יוצא לעולם דרך הלב , ומתקשר את מי שאני בעולם , את הקטע שלי , את הלב שלי , וגם מוזן חזרה מלבבות של אנשים אחרים , שמזינים גם כן את החוויה שלי , ובעצם בסופו של דבר עוזרים לי לשקף לי את מי שאני .
מכיוון שהמודעות שואלת בסוף כל חוויה , מה הרגשת , ומה למדת מזה?
לכן הזרימה של הצ'י והדם (YING QI ) היא חשובה , כאשר הצ'י ברמה הזו נתקע , יש תקיעות רגשית , תקיעות מחשבתית , הפעולות פחות זורמות ולפעמים גם הלב יכול להיסגר בתוך חווי של חוסר וחוסר רצון לתקשר עם העולם , להיעלם עם צורך רק להגן על הלב, זה דבר שהוא כמובן בלתי נמנע ואנושי כי כולנו בעצם מחזיקים מערכות יחסים שהם גם לא בריאות בתוכנו, ומשתקפות בעיקר דרך כאב , כי כשצ'י והדם , או יותר נכון העולם הרגשי שלנו תקוע ובקונפליקט לאורך זמן מבלי להתעלות מעליו או לזרום מתוכו אנחנו נחווה כאב רגשי או פיזי.
שאדם נותן לעצמו מנוחה , אולי מדיטציה , אפשרות לנוח בתוך ההרגשה שלו , להתחבר לבית החזה ולבטן שלו הוא העצם מודיע שבכוונתו להתחבר לרמת מודעות שבה הוא מבקש להיות ער ונוכח בתוך החוויה שלו גם אם כואבת וגם אם נעימה
ככה שיש חשיבות אדירה למה אנחנו אוכלים ושותים כדלק לייצור הצ'י המזין אבל גם התקשורת עם העולם הפנימי שלי מאוד תשפיע על ההוויה שלי ועל "איכות הדם" וההרגשה שאני מוזן ובעצם גם מממש את עצמי כי הלב שנותן בסופו של דבר את חותם הדם (חותם ה SHEN) , רוצה להרגיש שהוא במימוש משמעות וביטוי.
ביטוי של מה ?
של מי שאני באמת ברגע זה.
או לפחות , קרוב לזה.
וכאן מגיעים לרמה הבאה .
צ'י המקור (YUAN QI)
אז את צ'י המקור אני משייכים לרמה עמוקה יותר (YUAN) , כאשר אנחנו מדברים על צ'י המקור , אנחנו מדברים על צ'י שמביא איכות של חיבור למקור שלי , ולעצמי . (במאמר טיפוח העצמי אני מפרט על זה).
צ'י המקור - חוט הזהב של הדרך
צ'י המקור הוא לא רק אנרגייה אלא תזכורת, הוא המיתר שמקשר אותנו אל המקור שממנו הגענו , אל העצמי הראשוני , זה שלא שכח את סיבת הגענו לכאן, החיבור אליו הוא החיבור לביטוי העכשווי האוטנתי שלנו של מי שאנחנו מתחת לפחד לריצוי למסכות.
ההזנה של צ'י המקור נע וזורם דרך המחמם המשולש , כמו נהר של תודעה שמבקש להזין כל איבר בגוף מהשורש.
העצמיות שלנו בנוייה מהמון חלקים אבל יש לכל אחד מאיתנו מקור או גרעין פנימי שיודע את עצמו ומי שאנחנו באמת,אותו גרעין קבוע ולא משתנה שמכיל את החוויה , המים שדרכם הכל משתקף. זו הסיבה ששייכו את צ'י המקור שייך לאלמנט המים ולכליות, כיסוד שמסמל את העומק והפוטנציאל שטמון מיתחת לפני הדברים, ומזין את האינפורמציה הזו אל נקודות ה BACK SHU בגב , שם נוצרת הפריה אנרגתית בין הקיום הנוכחי (POST NATAL), לבין הייעוד שהנשמה בחרה עוד לפני שהגוף נוצר (PRE-NATAL).
השוני בין האלמנטים מאפשר נקודות מבט שונות וזו הסיבה שאדם ש"נוטה" לאלמנט מסויים ראשי , יקבל יותר צ'י מקור לאלמנט מסויים שצריך להתבטא, במהלך החיים , האדם עובר דרך כל האלמנטים כל הזמן , פוגש חוסרי איזון , מתמודד עם הנגשויות, ומתוך הקונפליקט והפיתרון נבנית תודעה שלמה, זה ריקוד הנשמה בתוך החומר, נסיון לזכור את הדרך , להתעלות על ההזדהות , ולשוב אל המרכז.
מה שכן משפיעה על החוויה היומיומית והאיכות שלה אמרנו ,היא התמצית שבלב, הדם והאיכות שלו , ולכן הייצור הסופי הוא מה הלב הרגיש.
כאן נכנסת ה SHEN ששוכנת בלב , כאשר החוויה האנושית מופצת על ידו ו"מספרת" את כל הסיפור הרוחני שלנו בכל תא בגוף. החוויה מאוכסנת בכבד כזיכרון (LIVER BLOOD), וגם תשפיע על הערך העצמי שלנו.
אבל כאן פער שראוי לציין , ה SHEN , הרוח שבלב , היא זו שחווה , היא צוללת אל תוך המפגש , מתרגמת אותו לחוויה בלב שנושא את זיכרון החוויה הזו בכבד (HUN) שעולה ונותן תשובה לשמיים - "מה הרגשתי" ?
כיוון שכך, הכבד הופך למראה שדרכה משתקף הערך העצמי שלנו , "האם פעלתי נכון ?" "האם הייתי ראוי?" "האם השפעתי?".
הערך שנוצר בכבד הוא תוצר של התרחשויות, של מה נעשה ולא נעשה (זה הגנרל), של תחושת היענות לחיים עצמם , הוא מתהווה בכל רגע מחדש , מתפרק ונבנה , משתנה בדיוק כמו האיבר הפיזי .
אבל ישנו ערך שקט יותר , כמו מי תהום עמוקים, שאינם תלויים בגשם , זהו ערך עצמי ששוכן במים , הוא לא נבנה מפעולות , לא זקוק להצלחות , או להכרה , הוא פשוט קיים , הוא מגלה את הידיעה שאין צורך להיות דבר כדי להיות יקר ערך, כי כולנו יקרים ושווי ערך בפני הבריאה.
"אני הנני"- מהות בלתי ניתנת לשיפוט או הגדרה.
וכך אנו נעים בין שני ערכים , האחד - דינמי , רגשי , תלוי תגובה .
השני- נצחי , טהור , שקט , ובלתי ניתן לערעור.
חלק מהמסע הוא לזכור את הקיום העמוק שבתכונו , גם שהדם גועש וחם
כך שה YUAN QI שמתחיל מאחורר , בצללים של הגב , כאשר עובר "קדימה" ומזין את האיברים , הופך לאנרגייה שמתורגמת דרך האיברים הפנימיים, כל אחד והאלמנט הדומיננטי שלו , שלוקח אותו לעבר בחירה וזהות.
כאילו הגוף אומר "איפה שיש לי הכי הרבה YUAN QI, שם הלב זוכר את הדרך.
אבל הנשמה כבר יודע, היא לא מתלבטת כמונו, היא לא מתמהמהת בין אם מתי איך, היא כאן על השביל , ואנחנו רק מפרשים את הצללים שלה דרך אלמנטים רגשות , פערים , וקונפליקטים , וזו לא טעות , לא לדעת - אלא להיזכר.
על שיעורים, פחד וצ׳י המקור-
במבט דאואיסטי, הנשמה אינה באה לעולם כדי “לתקן” כשם שהיא באה להשלים. לא תיקון כפייתי של שבר, אלא השלמה טבעית של מה שלא הספיק להבשיל. שיעורים לא תמיד נראים כמו מבחן שיש לעבור — לפעמים הם תהליך הפנמה עדינה שנפרשת לאורך שנים, חיים שלמים, ואולי יותר. אז מתי נדע שהשיעור הושלם?
אולי זה הרגע שבו משהו שפעם הציף בנו תגובה – כעס, פחד, אשמה – כבר לא נוגע בנו באותה הצורה. כאילו חלק מה־Shen, מהתודעה החיה שבלב, קיבלה “עדכון גרסה”. התגובות שלנו משתנות, ההקשבה משתנה, המילים נאמרות אחרת. אנחנו לא רק מרגישים אחרת — אנחנו מרגישים מתוך מקום אחר. וכמו כל נהר, גם צ׳י המקור עלול להיחסם.
הפחד, המנגנון העתיק והחכם של ההישרדות — יכול להפוך גם למנעול שמונע מה־Yuan Qi לזרום.
פחד מאיבוד שליטה – פוגע בגוף וסוגר את הכליות, מכווץ את האגן, לא מאפשר לאנרגיה לעלות.
פחד להרגיש – פוגע בלב סוגר את החיבור ל SHEN, מונע מהחיים להיכנס, מהאהבה להאיר.
פחד לחוות – פוגע בנשמה, מנתק מהסיבה שלשמה באנו, מעוות את המצפן הפנימי. וכאן שווה לעצור ולשאול: אם פחד טבוע בנו, אם הוא הבסיס של כל תגובה, אז איך נבדיל בין פעולה שנובעת מפחד — לבין פעולה שנובעת מידיעה עמוקה?
במבט דאואיסטי, ההבדל הוא במתח: • פחד מביא התכווצות, דריכות, לחץ, תגובת-יתר.
ידיעה פנימית מביאה שקט, קרקוע, תחושת דיוק — גם אם היא מעוררת פחד, היא לא מפוזרת. או במילים אחרות: פחד אומר “אם לא אעשה – משהו יקרה לי”. ידיעה אומרת “אם אעשה – זה מי שאני”.
אז איך מחזקים את צ׳י המקור? הדרך חוזרת תמיד פנימה. חיבור לעצמי האותנטי • הקשבה שקטה לרצון הלא-מותנה • הרפיה של התגובתיות • חיזוק הכליות, מגע בגוף, הליכה יחפה, נשימה עמוקה לאגן • ובעיקר: הסכמה לא לדעת מראש, אלא להיזכר תוך כדי תנועה. צ׳י המקור לא צריך “עזרה” – הוא פשוט צריך שנזוז מהדרך.
המקור שלך
נמצא בתוכך
ולא בשום מקום אחר מחוץ לך
המקור שלך
מעולם לא השתנה
ולעולם לא ישתנה
.והוא תמיד מוכן לקבל אותך בדיוק כמו שאתה
