הלב והמעי הדק חלק 2
הלב , מגן הלב והמעי הדק , המשך המסע אחרי הקיבה והטחול
המעי הדק לוקח אותנו לשלב שמגיע אחרי אחרי הלב ו ה PC , אנחנו עוברים את הרמה של ייצור הנוזלים והצ'י (ST SP) , ואת הרמה של הדם (PC\HT) , ומגיעים לנוזל שעליו אחראי ה SMALL INTESTINE , שהוא ה YE .
בתרגום להתבוננות מערבית ה YE הוא הנוזל שמזין את המפרקים , נוזל השדרה והמוח , ואת המערך ההורמונלי בגוף , זו הסיבה שהרבה פעמים שאנחנו מגיעים לרמת ה SI , אנחנו רואים לפעמים פתולוגיות של מחלות אוטואימיוניות , הגוף תוקף את עצמו ולמה ?
מבחינה פזיולוגית אמרנו ש STOMACH אחראי לטיפול בפתוגנים חיצוניים שהפכו פנימיים או כאלו שמלכתחילה הם פנימיים (IPF - INTERNAL PATHOGENIC FACTOR) , שהפתוגן עושה מהלך של כניסה לעומק הגוף, מערכת החיסון למעשה רודפת אחריו פנימה והמאבק הופך פנימי - דיאוג וקונפליקט פנימי בתוך האדם עצמו שקשה לו להשתנות מולו ).
מבחינה פסיכוסומטית יש דילמה מנטאלית \ רגשית או רוחנית , שמתוגרמת לבעיה פזיולוגית , שאין משאבים להתמודד ועשות לה טרנספורמציה ושינוי כי אנחנו בשלב הזה של המעי הדק כבר חברים בצ'י ודם , הפתוגן יורד כבר לרמה ה YE ומתחיל לאיים על המשאבים ועל ה KIDNEY (YIN AND YANG) , וברמה הזו זה מתחיל להשפיע על האדם מבחינה הורמולית , כי הפתוגן מתיישב סביב בלוטות וכביכול "תוקף" את עצמו .
שהמצב ה"לטנטי" או אפשר להגיד החבוי משתחרר , א מופיע המחלה , שה SI עוד מצליח להחזיק את הדברים לא נראה סמפטומים.
ברמת המחמם המשולש אנחנו בחולשה של יין ויאנג של הגוף (כי זה כבר אחרי הרמה של הכליות ) , ויש איבוד של הלטנטיות .
לדוגמא - מטופלת בת 69 שהגיעה לקליניקה עם תלונה עיקרית של דלקת פרקים שמחמירה בחצי שנה האחרונה , "באה והולכת" , הכאבים ממש מרגישים כמו כאבי עצמות , ומתבטאים בנפיחות וקושי בתנועה , כאשר יש ברגע היפרתאירואיד שמטופל תרופתית , ונוטלת גם תרופות לטיפול באנזימי כבד לא מאוזנים .
מה שחשוב להבין בקייס הוא שכמובן צריך להתייחס למצב הרגשי של המטופלת - כעס , זעם , תסכול כתוצאה במפחד מאובדן השליטה על הגוף שלה , הפחד מהזקנה , והייאוש שעולה כאשר היא מגלה שלא משנה כמה דרכים היא מנסה אף אחד לא מצליח לעזור או להבין אותה .
הגוף תוקף את עצמו - האדם למעשה תוקף את עצמו - יש האשמה עצמית , תפיסה קורבנית ומשובשת לגבי המציאות , וקושי מול הדימוי העצמי החיצוני שהיא מדמיינת את עצמה לעומת מה שקורה בפועל המציאות, יש פער בין מי שהיא , לבין איך שהיא פועלת במציאות לאורך שנים , כאשר כל הזמן יש הזמנה לשינוי (רוח) , שלא מקבלת התייחסות ולכן נכנסת ללטנטיות - עד שלבסו המצב חייב התייחסות כי ככל שהאדם מתנגד לשינוי הרוח מעמיקה ופוגעת שבכבות עמוקות יותר ומתקרבות למעשה לאיים על הKID ועל ה SELF .
זאת אומרת התפיסה של האדמה את עצמו , היא תפיסה משובשת שמבקשת שינוי , אחרת היא מעמיקה לרמת ה SELF , והזהות של האדם , והאדם למעשה מאמין ומזדהה עם הבעיה , הרגש , הפתולוגיה והיא הופכת להיות חלק ממנו ולמעשה פוגעת ברמת ה DNA , ומפריע לאדם לראות את האמת לגבי עצמו .
כדי להתחיל לייצר שינוי כמובן שזה דורש התייחסות לרמות עמוקות יותק שמתייחסות לאופי , לאישיות , לתודעה , ורמת המודעות של האדם , בו זמנית שאנחנו רוצים למעשה להקל עליה מבחינה פזיולוגית . כי זה המטרד .
בכל פעם שהלטנטיות של המעי הדק לא מצליח להחזיק את הפתוגן , היא מגיעה לטיפול מודלקת , נסערת , כאובה , כי המחמם המשולש מבקש להוציא את הפתוגן החוצה , העניין שהוא יוצר החוצה לשטח במקרה של דלקת פרקים חיצונית שנראית כמו רוח חום ו B SYNDROM . , שאפשר להרגיע , לקרר , ואולי לקחת כדור במקרה שלה מה שמחזיר את הבעיה ללטנטיות , אבל מבלי להתייחס מצב הרגשי , לתודעה , ולמה שמעסיק אותה והקושי להשתנות , המצב כל פעם יתפרץ מחדש ואולי אפילו כמחלה אחרת לגמרי.
שהדברים הם ברמות האלה האדם הוא יותר נוקשה , יש פחות גמישות בשלבים מאוחרים של החיים , יש פה כמובן הזמנה להתחבר לזהות האמיתית שלה , אבל זה שלבים מאוחרים יותר לפני כן צריך קודם כל להסיר הסחי דעת , תפיסות לגבי עצמה , ולפרק מבנים שזה למעשה המהלך שבאמת קשה לעשות אותו , להתגמש ולזוז עם החיים ולא להתקבע להגדרה עצמי שכבר איננה משרתת אותה .
אפשר להבין שהרפואה הסינית מדברת איתנו כל הזמן על הצורך להשתנות, לנוע עם החיים , כי כל התנגדות למה שמתקיים ועולה מתוך העולם הרגשי (ST) כתגוב למציאות , בא ללמד אותנו משהו על עצמינו ועל העובדה שיש בנו הכל , לכבד את זה , לעכל את זה וללמוד מזה עוד על עצמינו .
רובינו מנסים להתעלם מחלקים מסויימים , לשנות , לשלוט , ולא להרגיש וזה מהלך שקורה בגלל המיינד וההגיון ותהליכים של הפרדה בין העכור לטהור שבוא האדם מנסה להסיר את כל מה שלא מתאים לא מול הדימוי שהוא מבקש לעצמו ולאו דווקא פשוט לחוות את החיים ולקבל אותה שהם חלק ממך .
במצבים האלה למעשה אדם מסיר חלקים מעצמו , מתנגד לעצמו , מתעלם מעצמו , אבל כל אלו חייבים הכרה בשלב מסויים. למשל בקייס עם המטופלת הזו .
אלמנט עץ יאנג - שחווה תסכול זעם פנימי שהיא לא מכירה בו כי לדעתה הכעס הוא בעייתי כי זה פוגע בדימוי שלה לגבי עצמה .
הכעס מזוהה כפתוגן - בעיה , ולכן מושלך חרה פנימה - ומייצר למעשה מחלה אוטואימונית , ואז הכעס מתחיל להחריב את הפנימיות של האדם מתחת לקלעים .
זאת אומרת היא מרגישה משהו מסויים אבל פועלת אחרת וזה מעצים את הפערים, את התסכול , ובהמשך זה הופך לייאוש .
רגשות וחלקים מסויימים מזוהים כפתוגנים ולא כמשהו שצריך לקבל שקיים בך ורק מבקש הכרה (הרגש).
הרגש נדחק לתוך המערכת ומחכה לטריגר שבסוף יצית אותה ושוב יגרום להופעה חוזרת של המחלה.
החיפוש הוא קודם כל להקל עליה מבחינה פיזית , כדי שתוכל תהחיל להתפנות לייצר תפיסה חדשה לגבי עצמה שמקבלת את חוסר השליטה שלה מול ההתכלות הטבעית של הגוף , ולמקד אותה ביצירה שתפנה אותה מעץ הורס מים בחוסר (פעולות ריקות ותנועה חוצה לעולם בגלל חוסר שקט ויכולה לשבת עם עצמה ) , למקום שבוא היא יוצרת מתו שקט ומפנה את האנרגייה ההרסנית של הכעס והתסכול להתמרה ליצירה אל עבר אלמנט האש .
אז המעי הדק למעשה לוקח את האינפורמציה , והידע אודות המציאות שעוכלו על ידי הקיבה והטחול , ומתחיל לפתח תפיסה מציאות, מערכת אמונות , הגיון שמסתמך על חויות העבר, כאשר כל אלו מתוכנתים לתוך תת המודע ויזינו גם את ה SELF של האדם באלמנט המים .
אפשר להבין שכאשר התפיסה משובשת , כך גם איך האדם רואה ותופס את עצמו ואת המציאות , איך שהוא מפרש אותה וגם נותן לה משמעות , זו הסיבה שהסינים לקחו את כל הנושא של המשמעות לאלמנט המים , החיפוש אחרי משמעות בסופו של דבר הוא בחירה שהאדם לוקח בתוך כל סיטואציה , ויש לו אפשרות בחירה איך לראות את הדברים.
וזה כבר מתחיל לקחת אותנו לכיוון אלמנט המים ושלפוחית השתן .