העמקה לפני המעבר ללב

על סין הקדומה , שכבת ההישרדות , תפיסה פתולוגית וקורבנות, והרצון להשתחרר ממנה.

אז אנחנו ממשיכים במהלך של סדר ההתפתחות של המרידיאנים הראשיים , והגישה שהתפתחה באותה תקופה סביב הזמנים של שושלת סונג ,דווקא באותם ימים ישנה התפתחות בלמידה של הרפואה הסינית והדיקור , שלפני כן מבחינת התרבות היה נחשבת למשהו "אשלייתי" , בתפיסה הקונפוציונסיטית ראו אותם כשייכים למעמד "אנשי הקרקס והכשפות" , אך לפתע, שינויים בצרכים של החברה, מקדמת את המטפלים ברפואה סינית מהמעד הנמוך , למעמד הגבוה ("מלומדים") בגלל הצורך המוגבר של רפואה באותה תקופה בשל הצמיחה האדירה של האוכלוסייה ,ואיתה החשיפה למגיפות ומחלות והצורך המוגבר באמצעי רפואה למניעה וטיפול , מ 50 מיליון סינים בשושלת טאנג (907-960) , ל 100 מליון בשושלת סוגג. (960-1279).

היה קריסה מבחינת האפשרות להנגיש רפואה , ולכן מה שעשו זה העלו את המעמד של אנשים שרצו ללמד רפואה , לאותו מעמד של המלומדים , זאת אומרת, זה מאוד מתגמל ומאפשר רכישת מעמד וכבוד ללמוד רפואה סינית באותם ימים . אולי זה מהתפך שוב בימים של היום עם ההתעוררות והמודעות לחשיבות הבנת החיבור בין הגוף והנפש ?

זאת אומרת אפשר לראות את השינוי במעמד של הרפואה הסינית גם היום , והאבולוציה שעוברת בהתאם לצרכי האוכלוסיה ,אינטרסים של השלטון או של ארגונים , התפיסה לגבי רפואה, כמו גם כן בשנים האחרונות , שהרפואה הסינית מקבלת הכרה ומעמד שונה לעומת לפני 30-40 שנה , רק שבדרך היא לפעמים מאבדת מהיופי והעומק שלה בנסיון להתחקות אחרי אחותה המערבית בנסיון להעלים את הכאב האנושי ללא חקירה.

גם בתקופות העתיקות יותר דיקור וצמחים נתנו מענה למצבים אקוטים , שברים , ניתוחים , פציעות אחרי מלחמה , מחלות עור , מלריה וכן הלאה , הם ידעו להתמודד עם מצבי קיצוניים גם של חוסר איזון ולא רק עם מצבים כרוניים או מחולשים , ואפש לראות את התנועה הזו היום לכיוון בתי החולים , עידוד מעורבות בתוך חדרי מיון , לידות , ניתוחים , מחלקות אונקולוגיות , ואורטופדיה מראה על אפשרות לשיתוף פעולה והקלה על כאבם של מטופלים בצורות אינטגרטיבית יותר.

וכך בשושלת סונג, המעמד של הרפואה עולה , היא נלמדת , ואפילו הקיסרים ששולטים באותה תקופה הם רופאים בעצמם! תדמיינו את ביבי מעביר סדנת מיינדפולנס.

אז הקיסר מטפל באנשים , זה מרגש , ובגלל העודף של האוכלוסיה , והמחסור ברופאים , הלמידה של הרפואה סינית והתהליך שלה מתקצר , מתחילים לפתח פורמולות פטנט כמו בחברות הצמחים של היום ! מתוך הנחה שהאדם מכיר את עצמו וידע איך לטפל בעצמו מה שיכול להיות הרבה פעמים שנוי במחלוקת ואולי שגוי ללא אבחנה מעמיקה ובקלות יכול להפוך לכמו מצב של נטילת כדורים , הלמידה של פורמולות פטנט מעלה את הצמחים לאחת משיטות הטיפול היעילות ביותר , וכל עניין של קיצור הלמידה של התהליך מזכיר את הקורסים המזדמנים והקצרים של היום ומעלה שאלה של מה ההשלכות של קיצור תהליכי למידה , התפתחות , הפנמה בשביל לקדש את החלק הפרקטי בתוך העשייה היומיומית , והאם אנחנו באמת צריכים לזרז תהליכים בשבל תודעת הישרדות שמבקשת תוצאות , וודאות וביטחון , או שדווקא סוף סוף אנחנו בנקודה בהיסטוריה שאנחנו לא חייבים לחזור על אותו המעגל ונפתח שער של אפשרות להאט , להעמיק ולחקור את עצמינו למען ההתפתחות הכוללת שלנו ושל הרפואה הסינית שגם היא בעצמה עוברת אבולוציה כל הזמן .

בזמן שהדיקור והצמחים עולים בשימוש , לאט לאט הדיקור דווקא מקבל מוניטין רע בגלל שלעומת הצמחים, הוא קודם כל כואב , לא היו מחטי סיירין כמו של פעם , כבר סילקו את שאר סוגי המחטים (9 סוגים שנשארה אחת) שחלקן נראה כמו חרבות , כי זה פשוט ברברי מדיי , ונשארנו עם מחטי ה SHARP AND ROUND .

בנוסף יש את עניין האשלייתיות והנסיון למקמם נקודות אנרגטיות במקומות ספיציפיים לפי צונים או מדדים , מה שלא באמת אפשרי כי נקודות הדיקור בסופו של דבר אנרגטיות , הם בחיים , הם זזות , משתנות ודורשות להתחבר גם להרגשה שלנו.

כתוצאה מכך זה מצמצם את הדיקור , ושם את הצמחים יותר בקדמת הבמה.

בלחץ של אותה תקופהף אחרי שנה אדם מתחיל לתרגל , ואלו נקראו ה "BAREFOOT DOCTORS" , אין זמן להעמיק , צריך לתת מענה לכמות האוכלוסייה , ולאחר 3 שנים אתה ברמת "המלומדים" , לעומת ה 10 שנות לימוד שעושים בסין.

לפי איך שתסיים את ה 3 שנות לימוד המלאות תישלח לבית ספר להתמחות , גניקולוגיה , אורטופדיה , מזכיר קצת היום .

שאנחנו חוזרים לטיפול בדיקור , יש אפשרות להשתמש במרידיאנים הראשיים בהסתכלות עליהם כהתרחבות או ייצוג של האיברים הפנימיים כמו בגישת הזאנג פו שאנו מכירים, בשושלת סונג האיברים הפנימיים חשובים מאוד לטיפול , ולכן היה קל לאלו אשר טיפלו בצמחים להתחיל לשייך צמחים לטיפולים באיברים מסויימים, היו את הרפואים הצבאיים , שהתייחסו יותר לדבר הנקרא WEI KE , טיפול במצבי חיצון ולכן ב WEI QI , הם אהבו את השימוש בצמחים שהיו קשורים לחיצון , ולכן גם קיבלו שייכות לאיבר הריאות (שולטות ב WEI QI ונפתחות לעור ) , והכבד (נפתח לגידים והרצועות - ומשפיע על ה-TMM). - וכך בעזרת צמחים היו מטפלים במצבים אורטופדיים , או בעיות עור , כי זה מה שהיו רואים גם בשטחיים הצבאיים .

לעומת הרופאים שטיפלו במצבים פנימיים, מחלות פנמיות, שמבקשות מאיתנו להתייחס כבר לדם ו YING QI , ולכן לצמחים הנכנסים ללב (סירקולציה ) , הטחול (החזקת וייצור הדם) , והכבד (אכסון). ולפעמים צמחים ש"נכנסים" לכל ה 3 האיברים כמו DANG GUI .

כל זאת בתפיסה ששייכת לתפיסה את המרידיאנים כביטוי לאיברים הפנימיים - ZANG FU , זאת אומרת אבדה "ההיררכיה" של האיברים (כמו בגישה שאנחנו מנסים לחדש מתוכה הבנות על המרידיאנים הראשיים) .והטיפול בזאנג פו היה בעיקר על ידי צמחים , לא האמינו שאפשר לטפל במחלות פנימיות רק עם דיקור.

לזאנג פו כמובן יש חיבורים משל עצמם ודרך תקשורת בינהם שמתבטאת למשל דרך הסתכלות על 5 האלמנטים , לודגמא הטחול שמזין את הריאות (אדמה מזינה מתכת ) , או יין הכליות מזין את דם הכבד (מים מזינים עץ) . כל אלו יכולים להתיישב בתוך הפרספקטיבה של המרידיאנים הראשיים , כחלק בלתי נפרד ומעשיר, והחשיבות היא בעיקר כוונה והבנת המטפל לגבי מה הוא רוצה להשיג מתוך הדיקור, ומכאן אנחנו ממשיכים את המבט על המרידיאנים כמהלך מתמשך, כדי להרחיב את נקודת המבט ולהעשיר את הלמידה.

אמרנו שהתחלנו בריאות והמעי הגס , ממשיכים לקיבה ולטחול ומשם ללב ולמעי הדק כמו בשעון , מה שנראה בכלל כמהלך הפוך (מתכת - אדמה - אש) ל 5 האלמנטים , אחרי זה יורדים למים (BL KID) , חזרה לאש (PC TW) , ומסיימים בעץ (LIVER GB), ואם זה בעצם מעגל מתמשך , וחוזר חלילה , האם זה לא מרידיאן אחד ארוך ? האם כאשר אנחנו דוקרים נקודה אחת אנחנו משפיעים בעצם על כל שאר המכלול?

ואולי, אם מדובר פה במהלך העמקה מהשטח לעומק (WEI QI - YING QI - YUAN QI) בזרימה של השעון המרידיאני , יש כאן חשיבות להתייחסות לזמן והמרחב , איך המטופל שלי עכשיו ביחס לסיפור הכולל שלו, מהו הכאן ועכשיו שהמטופל נמצא בו מבחינת : נושא ועיסוק תודעתי , עומק הפתוגן , מצבו הרגשי , המטאלי והפיזי , המשאבים שלו, מאיפה הוא בא , מה נקודת המבט שלו, ולאן הייעוד שלו ?

זאת אומרת , אדם שאין לו כסף בבנק וגר כרגע בין דירות , סוג של הומלס, לעומת אדם עם הרבה נכסים ואחוזה, יכולים להתעסק באותו נושא של הישרדות , אבל לגמרי בצורה אחרת.

או למשל אדם שמעלה בחדר הטיפולים שברון לב , דחייה או אובדן , לעומת אדם שמרגיש שהוא בתקופה של מימוש עצמי , והלב שלו פתוח.

החשיבות היא בעיקר ההכרה של איפה המטופל נמצא בלי בהכרח להתערב ולדרוש ממנו להשתנות , אלא לפתוח "אופציות" והסתכלות אחרת על מצבות ודרכים אפשריות להתמודדות איתם.

המרידיאנים הראשיים מאפשרים לנו את ההבנה שכבני אדם אנחנו קודם כל שורדים, ולאן לאט מפתחים משמעות , ומשם גם זהות שממשת את עצמה ואת הבחירות שלה.

אתה נושם (LU LI) ואוכל (SP ST) , ויכול לייצר מזה אנרגייה, ולשמר את הגוף והבשר, משם אם אני מרגיש שזה מקבל מענה, אני יכול לחקור את החיים דרך אינטראקציה עם העולם , דרך שיח בין לבבות (HT SI), זה לוקח אותנו למשהו שהוא מעל הפיזיות - הרגשות, המחשבות , הנשמה שלנו שמחפשת את הייעוד שלה , את הקשר שלי עם העצמיות שלי ומשם להגיע למודעות של מי שאנחנו והמשמעות שלנו בכליות , יש לנו ייעוד (MING MEN)- (KID BL) שמתחבר לאלמנט הראשי לרצון ומשימה שיושבת בלב (XING) ומתקשר איתו - (קשר לב כליות).

יש משהו שצריך להילמד , להתגשם, ולקבל ביטוי , בהמשך אדם הולך אחורה וסוקר את היום , את הפעולות , את מה שהרגיש, או אולי את כל החיים שלו,תדמיינו אדם שמסיים את החיים שלו וצופה בחייו כמו סרט נע, זה קורה גם בטיפולים שאדם משתף על העבר שלו ,יש הסתכלות על רגעי התעלות הנפש, על הטראומות , כאבי הלב , הסיטואציות שהיו "טובות" או "רעות" , חוויות שמבקשות קשר בין שיפוטיות בהירה (LU) לבין מה שעשית בפועל (קוראים לקשר הזה YI GUAN , וזה מסמל את הקשר בין האיברים בבית החזה , בין הלב לריאות , מה שהלב והנשמה בקשה להגשים שהיה הכי קרוב למה שבחר לעצמו לפני הלידה יחד עם כאבי הלב והשיעורים שצריך לחצות , לעומת החלק השיפוטי וההישרדותי LUNG , שאת החיבור בינהם עושה ה PC).

כאשר ה PC עושה חיבור בין הלב לחלק ההישרדותי בריאות בבית החזה (LU), אדם יכול לסקור חוויות מסויימות שפעל בתוכם ולטעון שהוא היה "חייב לפעול בצורה מסויימת, אם לא הייתי נפגע , לא שורד או מת" , וזה האגו שלנו שמפחד למות, "הייתי חייב להיות אלים" למשל כצורך הישרדות או הגנתי (מגן הלב), הייתי חייב למשל לשקר ,לאיים לעשות מניפולציה, זו תודעה קורבנית שמלווה אותנו בתירוצים כדי לאשר פעולות שעשינו בחיים מבלי לקחת אחריות על פקודות הלב , "כי לא היה אפשרות אחרת", יש בזה ניחוח של אשמה , שעשית מהלך כדי להגיע לפוזיציה מסויימת , לשנות משהו בעצמך , בהתנהגות שלך , לשקר , זה קונפליקט בין הלב לריאות, בין האמת של הלב , לבין הצורך של האגו לנצנץ ולהגיע להכרה , סטטוס , תוצאות, או פשוט להגן על עצמו מלהיעלם ולשמור על השליטה כדי לשרוד , שכל אלו פעולות שלא היית עושה במצב אחר , זה מגן הלב בפתולוגיה ובטראומה.

הPC גם מחבר בין האש למים בין הלב לכליות , וחוקר את המים,את העבר , את מה שעשיתי בחיים (בכליות) , את מה שקיבל משמעות ובנה את הסיפור שלי ,יש הסתכלות על החוויות מתוך נקודת המבט של המודעות (SHEN\HT).

יש לו תפקיד חשוב לייצר הפרדה כדי להגיע לייחודיות מסויימת, אנחנו באמת בעליי ייחודיות והשוני הוא חשוב, השאלה אם זה משקף את הלב האמיתי ואת האמת שיושבת לי שם לפי ההרגשה שלי והחיבור לעצמי, כאשר הקשר בין הלב לכליות מתקיים , או שזה מעטפת הלב שעמוסה בדם תקוע וטראומה שלא עבר עיבוד, פחד לב , וכצורך כרגע להגן על הלב בעצם מייצר תירוצים ללמה צריך להתנהג בצורה מוסיימת, להיות משהו מסויים שהוא לא אתה, כתוצאה מפגיעות העבר, הנסיון והפחד להיפגע שוב, שיכול להרחיק את הלב מלממש את הייעוד שלו, וכך ה PC מעצב את המים , יחד עם TW (ששולח את צ'י המקור לאלמנט מסויים), ואדם מתנהג בצורה מסויימת , מגיב בצורה מסויימת , וזה משפיע על הטמפרמנט שלנו ואתן דוגמא:

יש כאלו שהם יותר מתכתיים וקרירים מטבעם (מתכת או מים) , לעומת אנשים יותר ממוקדים מטרה ואגרסיבים (עץ למשל). מה שקורה בטראומה של הלב הוא שלפעמים אתה מגיע מאלמנט מסויים, עם מערכת אמונות וערכים מסויימת , אבל טראומות העבר מסבירות לך למה אתה צריך להתנהג בצורה אחרת כדי למשל לשרוד או לא להיפגע כמו שאמרנו , ה PC מגיע כ"בעל הנסיון " , ששומר עלינו מלחוות כאבים שוב ושוב , כי הלב נפגע ונשבר אין סוף פעמים וקיים פחד , הצורך של ה PC להגן עלינו מ"פחד לב", או פתיחה של הלב כדי לא להיפגע , כאשר הלב במקור אין לא צורה או תנאים, רוצה להיוות פתוח לכל האפשרויות שהחיים מציעים, וגם יש בו את הידיעה שאנחנו לא באמת נפרדים ושכולנו אחד.

לכן התקיעות שיש במעטפת הלב היא הרבה פעמים טראומות שלא מצליחות לנו או לעבור שינוי לגבי מה אני מרגיש וחושב לגבי האירוגע שקרה (סטג של דם).

ישנה אופציה כאשר על ידי "סקירת העבר" שלנו ,או יותר נכון איך שהעבר מציג את עצמו בפנינו, והאפשרות ללכת לכאב , לקבל אותו , לסלוח , ולשנות את ההתייחסות אליו ועל ידי תהילים של הפרדה בין עיקר לתפל להבפיק למידה , הטראומה או הכאב הופכים אמצעי להתפתחות וגדילה כחלק מהחיים והבנה שאנחנו עושים בחירות והחלטות שהאחריות עליהם חשובה כי רק לאחר לקיחת האחריות, אנחנו יכולים לעבור מתודעת קורבן, לתודעה שבה הפקת למידה של שיעור מסויים.

אנחנו מגיעים ל GB לקראת הסוף שאדם סוקר את ההחלטות שלקח בחיים , מתבונן , ואולי אחרי ההתבוננות הזו אתה אומר לעצמך שהיית רוצה לעשות את זה אחרת .(כמובן שלא צריך לחכות לסוף החיים למות זה יכול להיות גם משהו שאנחנו עושים כסקירה יומיומית או אפילו בתוך טיפול או שיח עם אדם, או סתם בסוף יום .

הסיניים האמינו שישנה "העברה בין דורית" ושיעורים ואתגרים שהופנו ל LATENCY (מצב חבוי\הדחקה) ב SI BL , אלו הדברים שהמערכת שלנו לא יכולה להגיע אליהם כי היא מוצפת מנטאלית , רגשית , אין משאבים וכח להתמודד עם הקונפליקים והשינויים של החיים והאדם משתמש במאגרים שלו כדי לתת למערכת הפוסט נאטלית להתרוקן ולהשתקם, לכן יש עזרה בכח היין והיאנג של הכליות זה מתחיל להשפיע על רמת ההורמונים (YE) , ועל היכולת של מערכת העצבים לאזן את עצמה (YIN YANG), הפתוגנים נזרקים לרמת ה JING ומאיימים\ממתינים ברמה עמוקה, מה שלא יעבור טרנספורמציה יועבר דרך מערכת הרבייה לילדים לתיקון על ידם. ולכן אפשר ראות הרבה פעמים מחלות שמועברות בתורשה בין דורית , ושיעורים דומים שעוברים בתוך משפחה כאשר אדם אחד מצליח להשתחרר מהם הוא משחרר את כל הדור או קבוצת הנשמות שקשורה לאותו נושא.

שאחנחנו ממשיכים לכיס המרה ואלמנט העץ אנחנו יכולים להיות בעניים שרואות את עצינו בסוף החיים כקורבנות, כישלון , חסרי ערך ,או להתבוננן בעניים חומלות על ההחלטות שלקחנו , הבנה שאין דבר כזה בחירה לא נכונה אלא זה הכל למען הפקת למידה, אנחנו מגיעים לכבד שמאכסן את הדם , את החוויות ומעלה אותם למוח לסקירה ואז האדם יכול תמיד לבקש לעצמו התחלה חדשה , או נגיד גלגול חדש , תכנון של היום החדש , של התנהלות חדשה , וכן האלה, וזה קורה כל הזמן במלא נושאים בחיים שאדם באופן מודע יכול לבחור לצאת מחדש לנקודת מבט שונה לבחון ולפעול בסיטואציות בחיים באופן שונה, זה הרעיון שאנו מכירים לגבי ה HUN שחוזרת כל יום חזרה לעולם החלומות , לתת "תשובה לשמיים" , ולעשות עבודה מודעות במימד ה HUN , שם אנחנו מקבלים הדרכות ותמיכה מנשמות נוספות שמלוות אותנו.

אפשר להתסכל על המרידיאנים כמהלך של WELNESS והתפתחות או עליהם מנקודת מבט פתולוגית .

הריאות הם הראשונות שמתמודדות עם מחלה , "רוח קור" , קונפליקט , "בעיה", אפשר להגיד שאולי הנשימה שלנו משתנה , משהו הופך לבעיה כי הרבה פעמים קשה לנו לשחרר ולעשות LET GO למחשבות והרגשות שקשורות לבעיה, אנחנו מזינים את החוויה עדיין באוויר , בחמצן, לא מצליח לשנות מול הבעיה.

יש בעיה , זו הזדמנות להשתנות , אבל אדם לא מצליח , בגלל זה הוא קר, לא יודע איך "להגיב" , מה לעשות? , אין לי את הצ'י (היכולת) או את היאנג (החמימות), להתגבר על הבעיה , ולכן מתחיל תהליך של מחלה קיבלתי הזמנוות להשתנות , ואני לא מצליח או שמצאתי סיבות למה לא (מה שמכניס לתפיסה קורבנית), וזה הרעיון של רוח קור (LU).

הריאות גם מעניקות את היכולת לסלוח , להתקדם , לייזע , להשתחרר.

אי אפשר לשחרר את החיצון , אם אני לא לוקח אחריות על מה שמתקיים , כי אז אדם אומר שזה לא תלוי בו , ומאשימים את האדם בחוץ , את מזג האוויר , מתקרבנים , ולכן לשחרר את החיצון , לשחרר את ההאשמות על הבחוץ ותחושת חוסר האונים שאני מייצר בגלל שאני לא יכול לשנות את החיצון.

מטפלת הצ'י מורד של הריאות , המרידה שלי וההתנגדות שלי לעולם שבחוץ שמפעילה את מערכת החיסון שלי ! ואז מאשימים בקטריות , וירוסים , וכן האלה...ככה אפשר להגיד - תודה לאל זה לא אני , תן לי אקמול .

"אני לא רוצה לנשום את זה" אני רוצה "לנשוף את זה" , זה אני שלא התלבשתי טוב , זה אני שמסתכל על מזג האוויר כ"טוה" או "רע" , זה אני שמאפשר לטפילים , אנשים , להיכנס למרחב שלי , בגלל זה לחיסוניות שלנו יש קשר מאוד חזק לתחושת העצמי ולכליות שלי , מה אני מוכן לתפוס , הכליות תופסות את צ'י הכליות , ויחד משפיעות על כל הכח והיכולת של מערכת החיסון שלי . שהעצמיות חזקה וברורה היא לא תסכים לכל דבר לחדור ולהיכנס , יהיה סינון לגבי מה אני מאפשר ומה לא.

מה שאדם מרוויח מלהאשים את העולם היא תחושת "אני מסכן" , ואז אנשים מגיעים לעודד אותו , אל תדאג יהיה בסדר , בטח זה הבנאדם בצד השני , הוא הבעיה , נותנים להם "תחזיק מעמד" , זה מקסים להיות באמפטיה אבל לדעת את האמת שאנחנו פשוט לא מוכנים להשתנות לפעמים, בגלל הזה אנחנו לפעמים צריכים לחוות את המלנכוליה,הבכי , העצבות שלאורך זמן מבקשת מאיתנו שינוי.

לאחר כן אמרנו שאנחנו מגיעים למעי הגס , מה שלא שחררתי מתחיל לעבור טרנספורמציה , רוח קור מתחילה להשתנות לחום ולחות , זאת אומרת גם אם אנחנו לא מוכנים להשתנות הגוף מתחיל לעשות את זה בשבילנו , אם נאהב או לו , גם אם אתה רוצה להיות בתפיסה קורבנית, את הגוף זה לא מעניין , הוא ייקח את הזהות הקורבנית שמייצרת פתולוגיה, ויהפוך את זה לחוסר שקט , לחום , עצבנות לגבי החיצון , האנשים סביבי שלא משתנים , אדם מבקש את תשומת לב האנשים בחוץ , כועס שאף אחד לא שם לב אליו , נוצר חום ודלקתיות במערכת , מה שמראה שזה משהו שצריך לצאת , צריך לזכור שדלקת זו תגובה חיסונית , הגוף נסה לסלק משהו שהוא לא רוצה, יש אדמומויות , נפיחות . זה שלב אחר שבוא גם הסביבה מתחילה לפעמים להגיב , אדם שכל הזמן מתלונן , דורש , ומעקבל עידודים , בסוף גם יעצבן את הסביבה שלו שתגיד לו שיתאפס על עצמו ושישחרר כבר , תתגבר , תפסיק לטבוע בייסורים שלך , אתה תקוע , בעצירות , תקוע עם הקרובנות , עם זה שהעולם אכזר, שחרר, את העבר .

העבר מגיע ומציג את עצמו כל פעם מחדש , ועם אתה רק בפוקוס עליו , ונקודת המבט שלך לא משתנה לגביו קשה יהיה לך להתקדם ולהסתכל לכיוון העתיד .

צריך לזכור שהטרנספורמציה שהמעי הגס מייצר דורשת מאיתנו כמו כח , יאנג , צ'י , לייזע את הפתוגן , הוא הולך ל DU14 (מפגש כל מרדיאני היאנג) , להלוות משם יאנג , וזו הסיבה שאחרי מחלות יש התשה והתרוקנות של הצ'י , הנוזלים .

אדם יישאר בחוסר שקט , בתחושת התשה כבר מהקורבנות , יובש , הרגשה שאין מספיק נוזלים , שמאפשרים תנועה זורמת של המעיים , הסירה לא שטה . לאן? לאופק , לעתיד , להשתחרר מהעבר .

ה LI מעניק לנו את היכולת הזו , להשתחרר מהעבר , החום שעולה זו הזמנה לנוע , להרגיש התרגשות לגבי העתיד, הוא מהרמן את התנועה של הצ'י , של הנוזלים , ומאפשר הרגשה שדברים יכולים לזרום למקום טוב יותר.