הלב

心 / Xīn הלב

הלב קיבל המון פירושים שונים שבלבלו את כוונת המשורר במקור שלה , בהרבה מהספרות והפירושים שעשו לכתבים מהמזרח אל עבר המערב המודרני , הלב מתפרש כתודעה , מיינד או לחלופין קיבל את דימוי הרגש הנסער והמאוהב שנמצא בתנועה ושינויי מתמיד .

הלב איננו המיינד , הוא גם לא הרגש , אלא במקור , הוא נכוחות ערה , לא משתנה ויציבה , שנמצאת וגם מאפשר מיכל לתודעה (תחושה רגש ומחשבה) .

זאת אומרת - הלב הוא עדות , ולכן מתארים גם שמכיל את ניצוץ ה SHEN (SPIRIT) , של הנשמה , שכאשר הוא "נקי" מהרגשות סוערים , חוסר בהירות , בלבול - השמיים נקיים ואפשר לראות את הלב עם האיכות שהכי קרובה למקור האלוהי - אהבה ללא תנאי .

הלב איננו שבור , הוא גם לא כואב - אלא מושגים ששייכים לנפש האדם שסובלת , בעיקר בגלל הליכה אחרי תשוקות , סחף רגשי ופירוש לא נכון של המציאות . העננים מכסים את השמיים.

הוא אמנם משוייך ל"איברי" הגוף אבל בסימנייה לא רואים את הראדיקל של "בשר" (שמצויר דרך כלל כדי לאר משהו חומרי \ איבר ), כי הוא יותר משול למודעות \ תודעה , ולא למשהו שהוא מדיד , כי אפשר באמת למדוד אותו .

פירוק הסימנייה 心 —

מה רואים בקווים?

הסימן 心 בנוי מ 4 קווים שמחזיקים תנועה, עומק, יציבות וראייה פנימית

הקו העליון — הנקודה/היד זו הנקודה שמופיעה בראש הסימן, וכמעט נראית כמו “גע” או טיפת דיו. היא מייצגת פתיחת השער

הנקודה הזו היא כמו פתח קטן דרכו נכנסת הכוונה, התודעה, האור הפנימי. ●\אור האלוהות.

תשומת הלב הלב בסינית הוא מקום שבו “נצבת” המודעות. הנקודה היא ה”עין” של הלב. הראייה הפנימית.  היכולת לקלוט את מה שמתרחש מעבר לאירוע עצמו

הקו האלכסוני — הלהבה זה הקו השני, הארוך מעט יותר, שיורד באלכסון.  הוא מייצג את התנועה הרגשית. זו “האש” של הלב — לא אש של כאוס, אלא האש של חיות, נוכחות, חום אנושי,  תנועת התודעה.

בתוך הלב יש משב, יש תנועה (רוח) — זה לא קיר אבן. זה מרחב חי שמגיב, מרגיש ומעבד.

שני הקווים התחתונים — זרימה, דופק, יציבות אלו הקווים שנראים כמו “פתיחה לצדדים”. הם מייצגים את דופק הלב כמרכז תנועה, הקיסר יושב שמרכז הממלכה — זה לא רק דם שזורם, אלא דופק של תודעה, קצב של חוויה וזרימה פנימית.

הם כמו שתי זרועות שמחזיקות את העולם הפנימי: הרגש, המחשבה, התחושה — כולם זורמים דרכו והוא לא מתערב , רק מתבונן באהבה..שני הקווים האלה הם כמו “קערה",  בית, כלי קיבול.

המקום שהחוויה נופלת אליו כדי להתעכל, ואפשר לראות את יציבות המבנה התחתון - יציב, פתוח, לא סגור- הלב איננו מכל סגור — אלא מרחב פתוח שיכול להכיל, שמיים פתוחים שלא נוגעים באדמה.