אני \ עצמי

wǒ \אני \ עצמי \ 我

我 — הפירוק הצורני (מה באמת רואים פה) הסימנייה 我

מורכבת משני חלקים עיקריים:

1. החלק העליון — 手 (Shǒu) “יד” .

לא כתוב כתמונת יד מלאה, אבל במקור (בסקריפט עתיק) זה היה ממש ציור של יד.

המשמעות: • יד → פעולה • עשייה • שליטה • היכולת “לנהוג” במשהו

אני כמי “שנוגע” בעולם כבר כאן רואים.

האני מוגדר דרך פעולה — לא דרך מחשבה.

 2. החלק התחתון — 戈 (gē) “חנית / נשק קצר”

זה כלי נשק עתיק שהיה מחובר לקצה מוט. הוא סימן: • מאבק • הגנה • כוח • גבולות • שליטה על מרחב, שמירה על העצמי.

 מה המשמעות של שילוב יד + חנית?

יד (עשייה) + חנית (גבולות, הגנה, מאבק) יוצרים:

האני הוא מי שפועל בעולם תוך שמירה על גבולותיו - אני הוא מי שנפרד מאחרים דרך יכולת הבחירה והעשייה, הוא תנועה ולא ישות קבועה.

“מי שפועל ומתווה את דרכו בעולם”.

אני = מי שמנווט את הכוח שלו - האני הוא חיתוך בין “פנים וחוץ” , בחוויה יש הפרדה ביני לבין העולם

ברובד דאואיסטי / פילוסופי עמוק הסימנייה  我 מבטאת שני רבדים:

1. אני כישות נפרדת — היד שמחזיקה את החנית כלומר: ה”אני” מתקיים בזכות גבולות.

2. אני כבחירה פעילה — היד שמזיזה את המרחב לפי הדאו, התנועה יוצאת מתוך ריק אל ה“האני”, זה כתופעת הלוואי של תנועה, לא כישות מובנית: • ברגע שאתה פועל → נוצר “אני”.

ברגע שאתה עוצר ושוקע לריק → ה“אני” מתמוסס. זה מתקשר למצבים בהם הזהות למעשה מתמוססת, אדם שוכח מעצמו בתוך עצמו כי אין לו באמת הגדרה , לעומת מצבים בה הזהות מצטמצת , מתקשה , מתעקשת על הצורה , ואתה סובל.

כשהיא נמסה לריק → חוזר שקט.

יש גם תרגום שרואה את הסימניה כיכולת של האדם להגן על עצמו , לשמור על ה SELF שלו , לא מתוך מאבק , אלא הכוונה לשמירה על העצמי המקורי , על ה SHEN , החנית איננה נגד העולם - אלא נגד אבדן המהות.😀