שור – Niú – 牛
זה שמחזי ק את הפונטציאל בשקט , חרישת הקרקע לפני הפריצה.
אלמנט דומיננטי:אדמה יין (אלמנטים נלווים - מים יין, מתכת יין).
אצל השור האדמה מסמלת יציבות פנימית וקרקע פוריה שמאפשר לדברים להתבשל לאט , יש שם מסירות לתהליך שמאפשר לדברים לחזור על עצמם, להתבשל לאט , מתוך מסירות ושקט פנימי. ההתלוות של תדר המים בענף של השור מביאה תדר עמוק ונסתר , שמכיל בתוכו רגישות וחדשנות מסויימת , כאשר מתכת יין מביאה צד של גבולות , משמעת עצמית , עקרונות שהם פועלים לפיהם , שיכולה להביא איתה גם ביקורת נוקשות , מעט חיפוש אחרי הצדק עבור הכלל.
אלו עדיין כולם איכויות ייניות ולכן שור כחייה דומיננטית מביאה איתה רכות מסויימת שמכילה בתוכה איכויות של סבלנות , הכלה , עיבוד של הדברים , ורגישות מיימית שמביאה פחד להיחשף.
שעה סינית: 1:00-3:00
אנרגיה -אז אנרגטית זה משהו רך , זהיר , ועירני , אבל בפנים הם כמו עמוד תווך לסובבים אותם , הם אומנם משחקים תפקיד של אדמה אבל הם לא יהיו מרכז הבמה , הם לא פורצים לתוך חדר הם פוט מתבססים שם ומחכים לרגע שבו יהיו זקוקים להם יותר ברמה הפרקטית ולא הרגשית בהכרח , זה לא אומר שהם א מביעים , משתפים , חולקים , תומכים ומקשיבים - הם עושים את זה , אבל בצורה יותר סגורה ומעשית.
הם פחות נמשכים לדרמה , אלא דווקא לעומק , יש להם סבלנות , ונאמנות עמוקה תהליך . הם חוצבים את הדרך שלהם בסבלנות אל היעד גם אם ייקח להם שנים להגיע לשם.
הם משחקים תפקיד של מבוגר אחראי בדרך כלל למסגרות שהם נמצאים בתוכם והרבה פעמים יובילו בשקט , לפי עקרונות , הסדר והמשמעת שהמסגרת שהם נמצאים בתוכה מבקשת.
איכויות -
תקיעות וכובד- הנאמנות למקום , לאדמה , והחלק המוסרי שלהם לפעמים לא מאפשר להם לנוע למשהו חדש בגלל שמשהים את עצמם כל הזמן כבורג משמעותי ומרכזי , שאם ילכו , יעזבו , לא יהיו , המסגרת תקרוס- זו נטייה כללית של אלמנט אדמה מכיוון שהם חווים את עצמם הרבה פעמי דרך אחרים, מה שמשאיר את האגו שלהם בסיפור על החשיבות שלו ולא מאפשר לפעמים לראות שזה סהכ מסגרת ושווה לפרוץ לפעמים את הגבולות למקום חדש, ולרענן את האדמה .
זה מגיע יחד עם עקשנות - דבקות בעקרונות ישנים גם כבר שאינם משרתים את התהליך. זה לא העקשנות של אלמנט עץ שרוצה לדחוף את הדברים קדימה אלא זו נאמנות של חייל שנאמן ליחידה שלו , שמשרת בה , על אף שכבר לא משרתת אותו ואת ההתפתחות שלו.
גם אם הכל סביבו משתנה , הוא נשאר. זה כביכול אצילי אבל חונק.
יש בהם אלמנט שלי ביקורת , והרבה פעמים שאתה עומד מול שור יכול להיות שרגיש שהוא בוחן אותך , לא כמו העכברוש מתוך ספק וחשדנות , אלא ביקורת על איך אתה מתנהל , הנראות , דבר שיכול כמובן לייצר מרחק.
אצל השור, הביקורת לא מתפוצצת – היא מתבשלת פנימה. זו לא ביקורת רועשת, אלא אי־נחת שקטה, כמעט אנרגטית, וזה בדיוק מה שיוצר את התחושה שאתה כל הזמן קצת במבחן לידם. לא תמיד השור עצמו מודע לזה — לפעמים הוא מרגיש שהוא פשוט “רואה דברים כמו שהם”. הוא לא שם לב שהמבט שלו יכול להיות קשה, שיפוטי – גם אם הוא אוהב אותך.
והרי הוא כן אוהב אותך. הוא פשוט פוחד שההבעה של זה תסדוק את האיפוק שהוא כל כך שומר עליו - כאילו בא להם לחייך . בגלל זה, הביקורת נשארת כלואה. ולפעמים – מבלי לומר מילה – היא יוצרת מרחק שלא ברור מה המקור שלו. אתה מרגיש שהוא לא באמת נפתח. לא באמת חושף את עצמו. כאילו תמיד שומר קצת מהרגש לעצמו, בשם זהירות, בשם איפוק, בשם אותה נאמנות שקטה.
הבדידות של השור –אנשים בתקופת שור ואם גם חווים חוסר באלמנט האש (אש לא משינה אדמה) הם יכולים להיכונס לחוויה של בדידות. כאן אנחנו נכנסים ללב- השור נראה חזק. הוא נראה רגוע. הוא אפילו מחבק מצבים כאילו שום דבר לא יכול לגעת בו. אבל בפנים — יש ילד קטן שמחזיק עולם שלם לבד. ולפעמים, דווקא בגלל שהוא טוב בלשאת, טוב בלתת, טוב בלשמור , אבל לפעמים גם ייכנס לטריפ שלא רואים את המאמץ ולכן עלול להיכנס לקורבנות שמתחשבנת על יחסי הקבלה והנתינה , רק השור פשוט יתכנס פנימה, יחזיק עוד, ירגיש לבד, וישתוק. הבדידות של השור היא לא דרמטית – היא לא צווחת. היא מין ריק רך, של אדם שכולם נשענים עליו – אבל לא יודעים כמה משקל יש לו על הגב.
התמדה
בענף העכבדרוש דיברנו על ההתמדה מתוך זרימה חסרת מנוחה של אלמנט המים, דחף הישרדותי שמחפש את הזרימה והשינוי המתמיד של חיים , הוא מתמיד כי הוא לא רוצה לעצור, ולפעמים כמו שאמרנו מתנתק רגשית ולכן ההתמדה מתנתקת מהמהות כי מתפחת מתגלה פשוט פחד מחוסר\הישרדות - שיותר מתאים לאלמנט מים.
אצל השור ההתמדה היא אחרת - היא מגיעה מצורך עמוק ביציבות , חזרתיות , ונאמנות לפעולה אחת ברורה , הוא לא מתעייף משגרה , הוא נבנה ממנה , זה מה שמרגיע לו את המערכת , הצורך בביטחון - מבחנתו זה מה שהוא יודע אז מה הוא עושה.
הם יכולים בבקלות להפוך "פרקטיים" ולאבד את הניצוץ , ההתלהבות , ולהפוך לרובוטים . כי התעוזה לאט לאט נעלמת , ההתחדשות , והנטייה לנוקדות והעקשנות גדלה כי זה מה שמוכר וידוע.
וככה השור מלמד אותנו איך להישאר , להיות סבלני , להתבונן בתהליך לאורך זמן ושנים , שהעכברוש מלמד על התמדה ותנועה גם שלא ידוע לאן ועל הצורך להתגבר על הפחד , להסתגל , ולזרום עם השינוי.
מהות רוחנית
המהות הרוחנית של השור , היא קודם כל צניעות , היא לא מתפוצצת , היא נוכחות שמחזיקה ונושאת את האחר, שמדברים על מהות רוחנית אז היא מקשרת אותנו ליסודות וחוקי הבריאה , ופה זה המקום שהנשמה בוחרת להיות כלי.
זאת אומרת - אפשר להגיד שאנשים שמשלבים את האיכויות של השור בכל מיני חלקים במפה האסטרולוגית שלהם , יביאו איכות שבאה להיות קרקע עבור אחרים .
זאת אומרת שור לא בא לעוף - הוא בא להחזיק את מי שעף. הנשמה בוחרת בתדר שמתמקש בעולם הגשמי (אדמה) , ולהביא לתוכו רוח עמוקה דרך התמדה , נוכחות ואחריות.
יציבות פנימית בתוך כאוס.
משענת שסביבך אנשים נשברים.
לפעול גם שאין תוצאות ברורות ומייידיות.
וכאן אנחנו מגיעים לנושא המרכזי של כל חיות האדמה- אחריות.
לא אחריות כמו חובה , אלא להיות עוגן , גבול , תשתית עבור מישהו - דרך הורות , סמכות , תפקיד חבררתי.
היכולת להחזיק קרקע מבלי להיות דרוך כל הזמן , אלא להתחבר לשקט פנימי , להיות עוגן מבלי להשתלט ולהפוך את זה למניפולציה של שליטה על אחרים ולטובתו הבלעדית , וגם מבלי לכלוא את האחר .
שיעור נשמתי
בגלל הנטייה של השור להיות עוגן ,קרקע ויציבות עבור אחרים, הוא עלול לשכוח את עצמו, הוא ישרת את הצרכים של כולם לפני את עצמו , שיש בזה משהו נעלה אבל חשוב שלא לאבד את עצמו.
ולכן הרבה פעמים הלמידה היא שהחמלה לעצמו איננה בגידה באחר.
על אף הרכות , יש מתחת גם דפוסים של צורך בשליטה לצורך קיבעון של הדברים , החזקה בדפוסים ישנים, והחזקת והזדהות עם דברים חומרייים כמו כסף בית וביטחון כלכלי , כנטייה טבעית של האדמה והצורך - לאזן את זה מול הרוח.
